סקירה יומית 17.4.26 - הרצף נמשךזהר ליבוביץ, 🐘 וסוף המסחר בסקירה יומית
הרצף נמשך, 17 באפריל 2026
אחרי שלושה עשורים מול המסכים, גיליתי שהשוק הוא המורה הכי אכזרי והכי רחום שיש. הוא לא בוחן את מנת המשכל שלכם, אלא את היכולת להרפות מן הצורך הנואש להיות צודקים.
רוב האנשים מחפשים בחוץ את התשובה לשאלה "מה", אבל הכסף הגדול באמת תמיד מסתתר בתוך ה"איך", בדרך שסללתם שיוצרת את השקט הפנימי שבו אתם מקבלים החלטה. בסוף היום, השאלה היא לא רק כמה הרווחתם, אלא מי הפכתם להיות כדי להרוויח את זה.
כי מי שמחפש היגיון סיבתי פשוט בשוק ההון, כזה שבו אחד ועוד אחד תמיד שווה שניים, כנראה עדיין לא שילם מספיק "שכר לימוד" למפלצת הגרפים, להבין שאין כזה במציאות המורכבת של המסחר.
אנחנו נמצאים ברגע שבו המדדים המרכזיים נושמים אוויר פסגות דליל במיוחד, כשה-S&P 500 מפלרטט בעקשנות עם הקידומת 7,000 והנאסד"ק סוגר רצף פנומנלי של 12 ימי עליות רצופים.
הלב דופק בקצב של מכונת תפירה והמוח לוחש ללא הרף "זה גבוה מדי, זה חייב לתקן", היא בדיוק המקום שבו אני רוצה לכתוב לכם, בלי שיפוטיות ובלי הטפות מוסר מיותרות על פחדים טבעיים.
🐘 למה הלב דופק כשהגרף עולה?
הפסקת האש שעליה הכריז הנשיא טראמפ ל-10 ימים היא כמו השכן המעצבן שפתאום מבטיח לא לקדוח בקיר בשבועיים הקרובים, ומשאיר אותנו עם שקט לא רגיל.
זה לא אומר שהשיפוץ הגדול נגמר או שהקיר לא יקרוס בהמשך הדרך,
אבל זה בהחלט נותן לנו זמן של שקט נפשי כדי לסדר את הרהיטים בבית הפיננסי שלנו ולתכנן את הצעד הבא.
השוק קיבל את הפאוזה הזו בזרעות פתוחות, כשהוא משתמש בחדשות הגיאופוליטיות כדלק לנסיקה אל מעבר לשיאים הקודמים שנקבעו רק שלשום, כאילו המגנט של הקידומות העגולות חזק מכל פחד.
כשמביטים על נתוני התעסוקה החזקים שפורסמו אתמול, מבינים שהעובד האמריקאי הוא כמו חתול עם תשע נשמות שפשוט מסרב להפסיק לצרוך,
מה שמתדלק את האינפלציה השקטה של הציפיות.
מי שמחכה ל"קראק" בשיניים של גלגלי הכלכלה כדי להרגיש בטוח להיכנס לשוק, מוצא את עצמו צופה מהצד בקרנבל של רווחים שחומק לו בין האצבעות, שוב ושוב.
כפי שג'סי ליברמור היה אומר, "השוק מעולם לא טועה, הדעות של בני האדם טועות לעיתים קרובות מאוד", ואנחנו כאן כדי לסנכרן את הדעה שלנו עם התנועה, לא להפך.
🐘 הפיל שבתוך חדר השרתים
הדרמה המרתקת ביותר של היממה האחרונה התרחשה בתוך עולם השבבים, שם ראינו מחזה שניתן להגדיר רק כ"פיצול אישיות טכנולוגי" בין היצרניות למתכננות.
מצד אחד AMD שדוהרת עם 34% רווח מתחילת החודש על כנפי הציפיות, ומצד שני TSM שחוטפת סטירה של 3% למרות שהציגה דוחות שהיו אמורים לשלוח אותה לירח.
השוק אמר לנו אתמול בצורה ברורה: "אני לא רוצה לשמוע כמה אתם מייצרים היום, אני רוצה לחלום על כמה תמכרו בעוד שנתיים", ומי שלא מבין את הפער הזה, נשאר תקוע עם דוחות האתמול.
מי שרואה את TSM יורדת עם דוחות טובים עלול להיבהל ולחשוב שהמסיבה נגמרה, אבל הסוחר המיומן מזהה כאן תהליך של "ספיגה" שבו ידיים חזקות אוספות סחורה מידיים לחוצות.
מבחינה טכנית, כל עוד הגאפ מעלה פתוח אנחנו במצב שורי מובהק, כשיצרנו את תבנית היפוך מעלה מסוג Island Reverse, המעידה על עוצמה שמתחבאת מתחת למכסה המנוע של המחיר.
הפער הזה בין המציאות הכלכלית היבשה לבין תגובת המחיר הוא המגרש הביתי שלנו, המקום שבו האוטוריטה המקצועית פוגשת את הבלבול של הכלל ומייצרת ממנו יתרון סטטיסטי.
לעומת זאת, מניית AMD הפכה לסוג של רוקסטאר שכולם רוצים חתימה ממנה בכל מחיר, בזמן ש-TSM היא הטכנאית המיוזעת שבנתה את מפעל הייצור וכרגע כולם מתעלמים ממנה כי היא פחות "סקסית".
במובן של "שיטת הפיל", אנחנו מבינים שהמשקל הכבד נמצא במקום שבו הפוטנציאל עדיין לא מתומחר במלואו על ידי המיינסטרים המבוהל,
אך לא נשכח גם שהשיטה נותנת לרוב משקל למובלי הענפים.
אל תתנו לצבע האדום הרגעי של מניה מסוימת להסתיר לכם את העובדה שהסקטור כולו נמצא בתוך ריצת אמוק של הצטיידות בבינה מלאכותית, ריצה שרק מתחילה להראות את עוצמתה.
🐘 הקניבליזם של צ'ארלס שוואב
אם רציתם שיעור באומץ עסקי ופסיכולוגיית המונים, קיבלתם אותו אתמול מצ'ארלס שוואב וההכרזה הדרמטית על זירת הקריפטו החדשה שלהם עם עמלות רצפה.
לראות ענק פיננסי שמרן חותך לעצמו את העמלות ב-75 נקודות בסיס זה כמו לראות שף ותיק שורף את התפריט הישן שלו כדי לבשל משהו חדש ונועז. הם לא עשו את זה כי הם הפכו לנחמדים פתאום, הם עשו את זה כי הם הבינו שאם הם לא יטרפו את השוק של עצמם, מישהו אחר יעשה את זה והם יישארו מאחור.
התגובה של המניה, ירידה של כמעט 8%, היא דוגמה קלאסית לפחד של המשקיעים מהשינוי בטווח הקצר ומאובדן ההכנסות המיידי, מה שיוצר רעש לבן שמסתיר את התמונה הגדולה.
עבורנו, כסוחרים שמבינים את המבנה העמוק של השוק וזרימת הפקודות, מדובר במהלך של הצהרת כוונות על שליטה עתידית בעולם הנכסים הדיגיטליים שמתמסד לנגד עינינו. זה בדיוק סוג המהלכים שגורמים לי לחייך, כי שם נמצאת ההזדמנות של אלו שלא מפחדים מהתנודתיות של היום לטובת האחיזה האסטרטגית של מחר.
למרות שאני עדיין נמנע ממנו, הקריפטו כבר מזמן לא נמצא במחשכים של הילדים עם הקפוצ'ונים והמחשבים בחדרי השינה, הוא יושב היום בסלון של חליפות המוסדיים בוול סטריט עם תעודות סל וזירות מסחר מוסדרות.
המהלך של שוואב הוא למעשה "איסוף" מודרני ברמה התאגידית, שבו הם בונים תשתית רחבה שתחזיק את הכסף הגדול של העשור הבא. מי שמבין את זה, לא נלחץ מהירידה הרגעית במניה, אלא מחפש את הנקודה שבה המוכרים יתעייפו והקונים הגדולים יתחילו להרים את המחיר בחזרה אל מעבר לשיא.
🐘 לרקוד עם זאבים
הנחת העבודה שלנו צריכה להיות שהמגמה היא חברה טובה, אך ליתר דיוק כפי שאמר אד סייקוטה: המגמה היא חברתך כל עוד היא בתוך התעלה או עד שהיא מחליטה לעבור צד.
סגירת הנאסד"ק ביום ה-12 ברציפות של עליות היא הישג נדיר מאוד בהיסטוריה של השווקים, כזה שגורם גם לוותיקים שבינינו להרים גבה ולבדוק שוב ושוב את מיקומי הסטופים. זה לא אומר שצריך למכור הכל ולברוח למקלט, זה רק אומר שצריך לדעת לרקוד קרוב מאוד ליציאת החירום, כשיד אחת מונחת על הידית לכל מקרה שלא יבוא.
הזרימה שראינו אתמול לכיוון האנרגיה והצריכה הבסיסית, כשמניות כמו פפסי מפציצות בדוחות טובים ועולות, היא הסימן הבריא ביותר שיכולנו לבקש בשיא כל הזמנים.
כשהכסף זורם לא רק לטכנולוגיה הנוצצת אלא נכנס גם למניות "משעממות" של חשמל, מזון ואנרגיה, זה אומר שהשוק לא מתפרק אלא עובר תהליך של התייצבות וחלוקת משקלים.
זו התנהגות של שוק בוגר ומתוחכם, כזה שלא נשען רק על קביים רעועות של שתי מניות שבבים, אלא יודע לפזר את העומס הפיננסי על כל חלקי הגוף הכלכלי.
הכל קשור לאיזון ולמבנה המחיר כפי שהוא משתקף בגרף, בדיוק כפי שלימד אותנו ריצ'רד וויקוף לפני כמעט מאה שנה, והכללים האלו לא השתנו אפילו במילימטר אחד מאז.
כאשר אתם מזהים את הרוטציה הזו בזמן אמת, אתם מפסיקים לפחד מהתיקון ובמקום זה מתחילים לחפש את המקומות שבהם הכסף הגדול מחליט להפנות את ההון הממומש שלו.
השוק הוא אורגניזם נושם דרך ההיצע והביקוש, ואנחנו כאן רק כדי להקשיב לקצב הנשימה שלו ולא לנסות להכתיב לו.
🐘 איך להישאר הפיל בתוך החנות
השאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם הבוקר היא לא "מתי כל זה ייפול עלינו", אלא "איך אני מנהל נכון את השפע שנוצר לי בתיק המסחר".
הפחד מהפסד הוא רגש אנושי הישרדותי שטבוע בנו עמוק, אבל במסחר הוא יכול להפוך בקלות למחסום שמונע מאיתנו לממש את מלוא הפוטנציאל של הראלי הזה.
תהיו כמו הפיל בתוך החנות. רגועים, כבדים, עוצמתיים, כאלו שלא זזים מכל ציוץ קטן בטוויטר או כותרת מלחיצה באתר כלכלי שמחפש רק קליקים.
תהיו סוחרים ממוקדי מבט שמסננים רעשים חיצוניים ומתרכזים רק במה שהמחיר והווליום אומרים לכם, כי אלו העובדות היחידות שיש לנו בתוך עולם של ריבוי דעות.
תזכרו שהשוק תמיד ינסה לנער את ה"ידיים החלשות" רגע לפני המהלך הגדול הבא, וזה בדיוק מה שראינו אתמול בפתיחת המסחר המהססת. מי שמכר בפתיחה בגלל הלחץ של הירידות, מצא את עצמו קונה בחזרה ביוקר כשהמדדים טסו לשיא חדש לקראת הסגירה.
זה לא אומר שיהיה לנו רצף אינסופי של ימי עלייה ללא תיקון, אבל כל עוד יש הצטרפות פנימה בכל דיפ קטן, אז הראלי השורי צפוי להימשך.
הדבר היחידי שזה אומר מבחינתי כרגע הוא שאנו נמצאים בעת מיקסום רווחים קיימים ולא בעת הצטרפות פזיזה לפוזיציות חדשות במחירים מופקעים.
הסוד הגדול הוא לא להיות מהיר יותר מהראשונים, אלא להיות חכם יותר ובעל אורך רוח גדול יותר מהם מכל הרעש שמסביב.
אנחנו לא מהמרים בחיפוש אחר ריגושים, אנחנו קוראים מפות של כוונות אנושיות ואינטרסים מוסדיים שמגולמים בתוך גרף המחיר והנפח.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
אמ;לק
בזמן שה-S&P 500 מפלרטט עם ה-7,000 והנאסד"ק סוגר 12 ימי עליות רצופים, הפחד מהגובה הוא טבעי אבל התפקיד שלנו הוא להחליף את החרדה בסנכרון עם הכסף החכם. זה הזמן למקסם את השפע הקיים באורך רוח של פיל, ולא לרדוף אחרי מניות "שברחו".
שוק תעודות סל
סקירה יומית 16.4.26 אושר מהלך שמבטל את ה-PTDזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
בשורה גדולה ביטול ה-PDT 16 באפריל 2026
כתב לי אחד הבוגרים את המילים האלו במייל מרגש שקיבלתי הבוקר, ואני ממש זוכר את התחושה הזו צורבת בגרון.
״יש רגעים בילדות המשפיעים עליך לנצח. לעמוד מול חלון ראווה של חנות ממתקים, לראות את כל הילדים האחרים בפנים עם שקיות עמוסות וצבעוניות, ולקלוט שהדלת הזו נעולה רק עבורך. אתה מריח את הסוכר באוויר, רואה את החיוכים, אבל שלט קטן וקר אומר לך שאין לך את "דמי הכניסה" הנדרשים כדי פשוט להיות חלק מהחגיגה הזו.״
במשך שנים, חוק המינימום למסחר יומי, ה-25,000 דולר המפורסם של ה-SEC, היה השלט הקר הזה עבור סוחרים מדהימים שנאלצו להסתכל על המסך בעיניים כלות. הם נאלצו להסתפק בפירורים של מוצרי CFD מוזרים, בברוקרים בפינות האפלות של הגלובוס ובתחושה שהם תמיד אזרחים סוג ב' בעולם ההון.
הבוקר, בזמן שאתה פוקח עיניים לעולם שבו המדדים נושקים לשמיים, מישהו פשוט השאיר את המפתח בחור המנעול, פתח את הדלת לרווחה והלך.
אושר מהלך שמבטל את ה-PDT במבנה הישן, ביטול ה-PDT הוא לא רק שינוי טכני ברגולציה היבשה של וול סטריט, אלא רגע הניצחון של הסוחר הקטן על המערכת שנועדה להשאיר אותו בחוץ.
עכשיו, כשחומת המינימום קרסה, הריח של החופש האמיתי מתערבב עם ריח המסכים, ואתה כבר לא צריך לחפש "תחליפים" בשדות זרים ומסוכנים שרק רצו את הכסף שלך. אנחנו חוזרים הביתה, אל המגרש של הגדולים באמת, למקום שבו המניות האמיתיות זזות בקצב של הלב שלך ובשקיפות מלאה.
🐘 מפתח חלוד בתוך מנעול של זהב
אישור של ה-SEC לבטל את מגבלת ה-25,000 דולר למסחר יומי היא רעידת אדמה שמשנה את המפה הגיאופוליטית של הכיס שלכם.
במשך עשורים ראיתי איך חומות בירוקרטיות חונקות כישרון גולמי של סוחרים רק כי היתרה בחשבון לא עמדה באיזה תקן שרירותי שנכתב במשרדים ממוזגים בוושינגטון. עכשיו, המצור הוסר וכל סוחר אופטימי יכול לגשת אל הקוד של השוק ולפעול בדיוק כמו הענקים המוסדיים בלי לבקש רשות מאף אחד.
המעבר הזה ממסחר ב-CFD, אותם מוצרים שמבטיחים עולם ומלואו אבל לעיתים קרובות משאירים אתכם עם חור בכיס, הוא חזרה לשפיות מקצועית.
ב-CFD אתה משחק נגד הבית, אבל במסחר יומי במניות אמיתיות אתה חלק מזרימת הכסף העולמית, צועד כתף אל כתף עם הכוחות שמזיזים את האנושות קדימה. החופש הזה הוא לא הזמנה לקזינו, אלא קריאה להפוך לסוחרים מקצועיים שפועלים מתוך הבנה עמוקה של יחסי הביקוש וההיצע האמיתיים.
תחשבו על כל האנרגיה שהשקעתם בניסיונות "לעקוף" את החוק, בחיפוש אחרי ברוקרים בפינות האפלות של הגלובוס רק כדי לבצע יותר משלוש פעולות בשבוע.
הבוקר האנרגיה הזו חוזרת אליכם, מזוקקת, מוכנה להשקעה בדבר האמיתי בבניית רווחיות יציבה על בסיס נכסים איכותיים ושקיפות מלאה. הילד שעמד מחוץ לחנות הממתקים נכנס פנימה, והפעם הוא לא מחפש סוכריות על מקל, הפעם מתאפשר לו לבנות אימפריה ואני כאן עבורכם.
🐘 המדד נושק לעננים הלבנים
בזמן שחגגנו את נפילת החומות, מדד ה-S&P 500 החליט להעניק לנו מתנה נוספת וטיפס לרמה ההיסטורית של 7,022 נקודות. זהו רגע פנומנלי שבו השוק מתעלם מרעשים הלבנים ובוחר בנרטיב של צמיחה, כשהוא מובל על ידי קומץ ענקיות טכנולוגיה שפשוט מסרבות לעצור למנוחה.
הנאסד"ק חצה את ה-24,000, ומיקרוסופט וטסלה נראות כמו כוחות טבע שאי אפשר להתווכח איתם במציאות הנוכחית של אופוריה טכנולוגית.
השוק הזה פועל מתוך אופטימיות זהירה, כשהוא מחבק את הדיווחים על התקדמות בשיחות השלום עם איראן ובוחר להשאיר את החרדות הגיאופוליטיות מאחור. למרות שהנפט עדיין נושם סביב 91 דולר לחבית, המשקיעים מזהים שהעוצמה האמיתית נמצאת בתוכנה, בבינה המלאכותית ובחברות שמעצבות את המחר.
כשהכסף החכם בוחר בטכנולוגיה (Technology +2.1%), הוא מספר לנו שהעתיד הבדיוני כבר אפשרי בוודאות גדלה, והוא קורה ממש לנגד עינינו המשתאות.
יחד עם זאת, שימו לב לפער שנוצר בין הילדים המוצלחים של הטכנולוגיה לבין התעשייה המסורתית (Industrials -1.2%) שמתחילה להרגיש את כובד הריבית.
לא כל מה שנוצץ הוא זהב, והיכולת שלנו להבדיל בין הענקים שדוהרים לבין אלו שכושלים תחת העומס היא המפתח להצלחה.
אנחנו לא סוחרים את ה"שוק", אנחנו סוחרים את המניות שמחזיקות את השוק, וזה הבדל קטן ששווה המון כסף בטווח הארוך אם תזכור אותו.
🐘 טביעת הרגל של הענק בבוץ
תסתכלו על ServiceNow ועל Datadog שזינקו אתמול בשיעורים שגרמו לכל סוחר מקצועי לחייך מתחת לשפם ולשפשף את העיניים בסיפוק.
אלו לא עליות מקריות; אלו מהלכים מתוכננים של מוסדיים שמנצלים את השקט כדי לאסוף סחורה איכותית רגע לפני שההמון מסתער.
בשיטת הפיל, אנחנו לומדים לקרוא את המפה הזו לא כסדרה של קווים על המסך, אלא כשיחה מרתקת בין קונים למוכרים שבה החזקים תמיד מנצחים. החופש החדש שלכם מאפשר לכם להיכנס ולצאת מהעסקאות האלו בדיוק כשהסימנים מופיעים, בלי לחשוש מה"מכסה" היומית שתגמר לכם באמצע השבוע.
זה מאפשר שדרוג של המקצוענות שלכם לרמה שבה כל לחיצה על העכבר מגובה בהבנה עמוקה של חוקי הביקוש וההיצע העולמיים.
היכולת הזו להיות שם, בזמן אמת, כשהעקבות עדיין טריות, היא מה שמפריד בין המהמרים המאחרים לבין הסוחרים שמתייחסים למסחר כאל אומנות הצטרפות והתזמון.
אל תתפתו לרוץ אחרי כל תנועה קטנה רק כי עכשיו "מותר" לכם, אלא חכו למהלכים הגדולים והברורים שהפילים משאירים בשטח.
המקצוענות היא לא בכמות הפעולות, אלא באיכות ובדיוק הכירורגי שאתם מביאים לכל כניסה ועזיבה של השוק.
🐘 המבנה של השקט הפנימי
החזרה שלכם מהגלות של ה-CFD היא הזדמנות לבנות מחדש את האמון שלכם בעצמכם ובשוק ההון האמריקאי המפוקח והשקוף. אין יותר צורך במוצרים שאינם המקור; עכשיו אתם יכולים לסחור מסחר יומי במניות האמיתיות פנים אל פנים, עם כל הכלים של הגדולים.
תחשבו על השקט הנפשי שמגיע מהידיעה שאתם פועלים בתוך המגרש הכי הוגן בעולם, ללא חומות רגולטוריות שחוסמות אתכם בכל צעד.
החופש הזה הוא כלי עבודה עוצמתי, אבל הוא דורש שתגיעו אליו עם הכנה ראויה ועם ההבנה שהשוק תמיד בוחן את הגבולות שלנו. יחד עם זאת, חשוב לי להדגיש כי הידע שיש לכם בעולם הסווינג אינו מספיק למסחר תוך יומי בר קיימא ורווחי.
הידע הקיים שלכם במסחר יומי הוא חלקי לעולם הזה, ועליכם להשלים אותו בטרם תכנסו פנימה לעולם ביומי המהיר והתובעני יותר.
🐘 שפע אינסופי וסגירת הלופ
זוכרים את הילד מהפתיח שעמד מחוץ לחנות הממתקים וחלם על היום שבו יוכל להיכנס פנימה? ובכן, הדלת פתוחה לרווחה, והפעם אף אחד לא מבקש מכם תעודת זהות או יתרה בחשבון כדי לטעום מהמתוק.
אבל עכשיו, כשאתה בפנים, אתה מגלה שהחלק הכי טוב הוא לא הממתקים עצמם, אלא הידיעה שאתה ראוי להיות כאן להנות מהשפע.
הלופ נסגר ברגע שאתה מבין שהמחסום שמישהו אחר הציב לך מעולם לא הגדיר את היכולות שלך, הוא רק עיכב את המפגש עם ההצלחה.
היום, כשה-S&P 500 בשיא ויש אישור לביטול החוקים הישנים, אתה לא סתם סוחר, אתה הבעלים של חנות הממתקים של העתיד שלך.
כפי שאמר מארק דאגלס ז״ל, אחד המנטורים הגדולים לפסיכולוגיה של המסחר:
"השוק הוא זרם בלתי פוסק של הזדמנויות, והיכולת שלך לנצח תלויה רק ביכולת שלך לקבל את העובדה שכל רגע הוא ייחודי ואין לו קשר למה שהיה קודם."
עכשיו, הדלת פתוחה, הרגע הייחודי של רבים מתחיל ממש עכשיו, זכרו שניהול סיכונים הוא המנגנון היחיד שיציל אתכם מהסחרחורת של האינסוף.
אל תתנו לשפע לסנוור אתכם, תנו לו להוביל אתכם למקצוענות, ליציבות ולשקט הכלכלי שתמיד חלמתם עליו ועכשיו הוא אפשרי.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
אמ;לק
הקירות נפלו, חברים. אושר מהלך שמבטל את ה-PDT במבנה הישן ה-25 אלף דולר? היסטוריה. אנחנו חוזרים הביתה מהגלות של ה-CFD למגרש של הגדולים מסחר אמיתי במניות.
השוק בטירוף, ה-S&P ב-7,000 והאופוריה בשיא, אבל אל תסתחררו לי מהשפע. חופש בלי מקצוענות זה רק קזינו בתחפושת, ומסחר יומי דורש שריר אחר לגמרי מהסווינג שאתם מכירים. בואו נעשה את זה בסטייל של פיל: בביטחון, בשקט, ועם ניהול סיכונים מברזל. הדלת פתוחה, עכשיו בואו נלמד איך לצעוד פנימה כמו מקצוענים.
סקירה יומית 15.4.26 סוסיםזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
השוק לא עלה מכוח. הוא עלה כי הפחד נרגע 15 באפריל 2026
יש הרבה וקטורים בשוק. הרבה כוחות. הרבה סוסים שמושכים את מחירי המניות צפונה או דרומה.
יש סוס של ריבית, סוס של אינפלציה, סוס של נפט, סוס של גיאופוליטיקה, סוס של דוחות, סוס של ציפיות, ויש גם סוס אחד שבדרך כלל חזק מכולם. סוס הפחד.
אתמול השוק עלה בעיקר לא כי פתאום הגיע איזה כוח אדיר שמשך אותו קדימה. הוא עלה כי סוס הפחד נרגע קצת, הפסיק למשוך כל כך חזק לאחור, ואז למחירים נהיה יותר קל לעלות.
🐘 מה ראינו במסכים
אם מסתכלים על המספרים, הנאסד"ק היה המוביל עם עלייה של בערך 2 אחוז, בזמן שה-S&P 500 עלה "רק" 1.2 אחוז והתקרב שוב לשיא. זה לא היה יום של עליות מקרטעות. זה היה יום שבו הכסף חזר לטכנולוגיה, לשבבים ולמגה קאפס, כאילו מישהו הוריד לחץ מהשווקים.
מניות כמו מטא, אמזון, אנבידיה ומיקרון הוסיפו דחיפה רצינית, בזמן שסקטורים כמו אנרגיה, חומרים וצריכה בסיסית נשארו חלשים יותר. זה אומר שלא כל השוק רץ באותה התלהבות.
הרבה אנשים רואים יום ירוק וחושבים, הנה, השוק חזר להיות חזק. אבל יום ירוק לא תמיד אומר שנכנס מנוע חדש. לפעמים זה רק אומר שהברקס השתחרר.
🐘 למה הפחד נרגע
הדבר הראשון שעזר לשוק היה כל הסיפור של איראן. לא כי יש שלום, לא כי הכל פתור, ולא כי העולם נהיה פתאום מקום רגוע ונעים, אלא כי השוק קיבל תקווה לעוד מגעים ולעוד ירידה במתח. וזה כבר הספיק כדי להוריד קצת את הלהבה.
הדבר השני היה הנפט. כשהפחד הגיאופוליטי ירד מדרגה, גם מחירי הנפט נרגעו, ואנרגיה היא לא עוד מספר על מסך. היא משפיעה על האינפלציה, על עלויות, על התשואות, ועל הראש של המשקיעים, כמעט כמו שכר דירה על הראש של זוג צעיר.
הדבר השלישי היה ה-PPI. הנתון יצא פחות חם ממה שפחדו, עם עלייה של 0.5 אחוז במרץ, כשהשירותים היו ללא שינוי והקפיצה הגיעה דווקא מצד הסחורות והאנרגיה. זה נתן לשוק רשות לחשוב שאולי לא כל לחץ המחירים הזה עומד להפוך למפלצת חדשה.
🐘 מה זה לא אומר
זה לא אומר שהבעיה נפתרה. זה לא אומר שהשוק קיבל אישור "תקינות". וזה בטח לא אומר שכל מה שהדאיג את המשקיעים לפני שבוע נעלם כאילו מישהו מחק את הלוח בסוף שיעור.
צריך להבין את ההבדל. יש שוק שעולה כי העתיד באמת נהיה בהיר יותר, ויש שוק שעולה כי התרחיש הכי מפחיד נהיה קצת פחות מפחיד. אתמול זה היה הרבה יותר הסוג השני.
במילים פשוטות, אתמול לא הצטרף סוס חדש שמשך קדימה בכל הכוח. פשוט הסוס שמשך לאחור התחיל להתעייף. זאת אולי הבחנה קטנה, אבל היא כל ההבדל בין קריאה מקצועית של השוק לבין התלהבות של מישהו שנכנס לתוכנת המסחר ורואה ירוק.
🐘 הטריק של המדדים
יש עוד משהו שחשוב להבין. המדדים נראו טוב, אבל מתחת למכסה המנוע זאת לא הייתה חגיגה רוחבית לכולם, כי המגה קאפס שוב סחבו חלק גדול מהמהלך, בזמן שהרוחב היה טוב, אבל פחות דרמטי מהתחושה שהכותרות יוצרות.
זה כמו רחוב שבו רק שלוש חנויות ממש מפוצצות באנשים, אבל מרחוק נדמה לך שכל העיר בקניות. זה לא זיוף, זאת לא מניפולציה, זה פשוט אומר שצריך לדעת מי באמת עשה את העבודה, ולא רק להסתכל על הצבע של המדד בסוף היום.
וזה גם חשוב להמשך. כי שקבוצה קטנה של שמות ענק דוחפת את השוק, זה יפה וזה חזק, אבל זה לא תמיד אותו דבר כמו שוק שבו הרבה יותר סוסים מושכים לאותו כיוון.
🐘 ומה עם הכלכלה האמיתית
עכשיו בוא נרד רגע מהמסך אל הרחוב. בזמן שוול סטריט נשמה לרווחה, סקר NFIB הראה שבמרץ מדד האופטימיות של העסקים הקטנים ירד ל-95.8, מתחת לממוצע ההיסטורי, ומדד אי הוודאות עלה ל-92. זה אומר שהרחוב הראשי עדיין לא שותה שמפניה.
רק למי שפחות מכיר, NFIB הוא סקר של הפדרציה הלאומית לעסקים עצמאיים, שבודק את התחושות והציפיות של עסקים קטנים. זה חשוב, כי הרבה פעמים שם מרגישים את השטח לפני שהוא מגיע לכותרות.
זה לא פרט שולי. כי לפעמים השוק עולה כי הוא מסתכל חצי שנה קדימה, בזמן שהעסק הקטן מסתכל על חשבונית הדלק, על עלויות המימון, ועל הלקוחות שנכנסים קצת פחות לחנות. ושני הדברים האלה יכולים לחיות יחד באותו יום בדיוק.
פה בעיניי נמצא אחד המפתחות להבנה של התקופה. המסך אומר הקלה, אבל המציאות עוד לא אומרת נחת. המסך אומר אולי הגרוע מאחורינו, אבל העולם האמיתי עדיין בודק אם באמת אפשר כבר להירגע.
🐘 מה אני לוקח מזה
אני לוקח מזה קודם כל דיוק. לא כל יום ירוק הוא יום של עוצמה רוחבית, ולא כל עלייה אומרת שמשהו עמוק השתנה. לפעמים הדבר הכי נכון הוא לא לצעוק "שוק שורי", אלא להבין שהפחד פשוט ירד דרגה אחת.
אני גם לוקח מזה תזכורת לעצמי. הרבה פעמים אנחנו מחפשים את הסיפור הכי נוצץ, את הכותרת הכי דרמטית, את המשפט שיעשה סדר, אבל בסוף השוק עובד הרבה יותר פשוט מזה.
הוא כל הזמן מאזן בין כוחות, ואתמול הכוח השלילי פשוט נחלש.
וזה בעיניי הסיפור של אתמול. לא "הכל הסתדר", לא "חזרנו לימים רוחביים", ולא "הסיכון מאחורינו", אלא משהו הרבה יותר צנוע והרבה יותר מדויק, השוק עלה בעיקר כי סוס הפחד נרגע והפסיק למשוך אחורה, ולא בגלל עוצמת הסוסים שמשכו קדימה.
🐘 ומה עכשיו
מפה והלאה, מה שאני אחפש זה לא רק אם המדדים ממשיכים לעלות. אני אחפש יותר רוחב, אם הנפט ממשיך להירגע, אם התשואות נשארות בשליטה, ואם עונת הדוחות באמת נותנת לשוק גיבוי ולא רק כותרות.
כי הקלה בפחד זה מצוין. אבל הקלה היא לא בסיס. לפעמים היא רק רגע שבו החבל הפסיק להיחנק על הצוואר, ועכשיו נראה אם הגוף באמת חוזר ללכת רגיל או שרק קיבל עוד כמה צעדים של חסד.
ופה בדיוק צריך להישאר צלול. לא ציני מדי, לא מתלהב מדי, לא רודף, ולא מבטל.
אם אני צריך לסכם את אתמול במשפט אחד, אז זה מה שאמרתי לסוחרים שלי אתמול בחדר אימון. ״מי שהזיז את השוק יותר מכולם היה סוס אחד שפשוט משך פחות חזק לאחור.״
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
אמ;לק
השוק עלה אתמול לא כי פתאום הכל הסתדר, אלא בעיקר כי הפחד נרגע קצת. הירידה במתח סביב איראן, הנפט נחלש ונתון PPI פחות מפחיד נתנו לשוק אוויר, אבל מי שסחב בפועל היו בעיקר מניות הטכנולוגיה והמגה קאפס.
כלומר, זה היה יותר יום של פחות לחץ ופחות ברקס, מאשר יום של עוצמה חדשה ורוחבית באמת.
סקירה יומית 14.4.2026זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
להתווכח עם ה-Waze 14 באפריל 2026
אין דבר יותר מתסכל מלהתווכח עם ה-Waze כי אתה בטוח שיש קיצור דרך סודי דרך השכונה החדשה.
המערכת רואה את כל התמונה, את הפקק שמעבר לסיבוב ואת משאית הזבל שחוסמת את הנתיב היחיד. אבל האגו שלנו מתעקש שהוא יודע טוב יותר מהלוויין, ועושים עלינו מניפולציה ובסוף אנחנו תמיד מגיעים באיחור כשאנחנו כועסים בעיקר על עצמנו.
הצורך הזה "לנצח" את המערכת הוא לא רק עניין של ניווט בכבישי גוש דן הצפופים. זהו דחף ביולוגי עמוק שגורם לנו לחפש את הסטייה מהמסלול המוכר, רק כדי להרגיש שאנחנו חכמים יותר מן הכלל.
במסחר, הניסיון לקצר את הדרך דרך סמטאות של תחושות בטן בדרך כלל מסתיים בדרך ללא מוצא. מי שצועד במסדרונות השוק כבר שלושה עשורים לומד שהלוויין האמיתי הוא זרם הפקודות על המסך.
הוא לא טועה, הוא לא מוטה פוליטית והוא בטח לא מנסה לעצבן אתכם באופן אישי כשאתם ממהרים. הקשבה עיוורת לנתונים היא הדרך היחידה להגיע ליעד בלי לשחוק את הבלמים של הנשמה שלכם.
למה הניווט שלנו משתבש דווקא עכשיו?
בזמן שהנשיא טראמפ הודיע על מצור ימי על איראן, המדדים החליטו שהגיע הזמן למחוק את כל הפסדי המלחמה.
סוחר שלא מחובר למערכת הניווט המקצועית ימצא את עצמו לוחץ על הברקס בשיא הדהירה של הנאסד"ק. זה קורה כי המוח האנושי מחפש לינאריות בעולם שפועל לפי חוקי היצע וביקוש אגרסיביים.
קשה לנו לעכל שה-S&P 500 חוזר לטריטוריה חיובית בשנה שבה המזרח התיכון בוער באש גלויה.
הניתוק הזה בין הכאב הפיזי של המציאות לבין המספרים על המסך הוא המקום שבו רוב הסוחרים הולכים לאיבוד. אנחנו מנסים להסביר את השוק דרך פריזמה של מוסר וצדק, אבל לשוק אין מצפון.
יש לו רק מטרת על אחת של רווחיות, ולשם כך מוסדיים שצריכים להזיז סכומי עתק בין סקטורים שונים.
הבנת ה"למה" היא לפעמים המכשול הכי גדול בדרך לביצוע ה"איך" בצורה קרה ומדויקת.
🐘 מה קרה אתמול?
גולדמן סאקס (GS) סיפקו לנו אתמול שיעור מאלף במה שקורה כשהציפיות פוגשות את המציאות האכזרית.
תבינו הם ריסקו את התחזיות, הציגו ביצועים של פעם בעשור, והמניה שלהם הגיבה בירידה כאילו מדובר בחנות מכולת כושלת. זה לא שהדוח היה רע, פשוט כל מי שרצה לקנות כבר היה בפנים והמתין להזדמנות הראשונה לממש רווחים.
בצד השני של המפה, ראינו את ענקיות התוכנה מבצעות קאמבק שגרם לכל ה"שורטיסטים" להזיע בתוך החליפות. אורקל זינקה ב-12.7% והוכיחה שהפחד משיבושי ה-AI היה רק רעש רקע שנועד לנער את הידיים החלשות.
כשמניה כזו פורצת קדימה, היא גוררת איתה את כל הסקטור ויוצרת ואקום של קניות שאי אפשר להתעלם ממנו.
הנפט סיפק לנו דרמה משלו כשטיפס ל-105 דולר רק כדי לצנוח חזרה לאזור ה-98 דולר לחבית. התנודתיות הזו היא "הדלק" של הסוחרים המקצועיים שיודעים לזהות מתי המחיר הופך להיות לא הגיוני.
אנחנו קוראים לזה אזורי היתרון, אזורים בו לסוחר המקצועי יש יתרון על יתר הסוחרים עם כי יותר נכון לכתוב על יתר "העיוורים".
השוק אמר לנו אתמול בקול ברור שהסיכון הגיאופוליטי כבר מתומחר, והוא יודע להתמודד עם כל תוצאה סבירה המסתמנת לטוב ולרע ולכן הוא מוכן להסתכל קדימה לעבר עונת הדוחות.
🐘 איך עובדים עם המפות החדשות?
כדי לא ללכת לאיבוד, עלינו להבין שהכוח עבר מסקטורים הגנתיים כמו חשמל ומזון אל עבר הטכנולוגיה והפיננסים.
השוק לא מחפש הגנה כרגע, הוא מחפש צמיחה והוא מוצא אותה אצל מי שיודע לייצר ערך בעידן החדש.
הדרך הנכונה לפעול היא להפסיק לחפש את ה"קיצור" ולהתחיל לעקוב אחרי העקבות של הכסף הגדול. בשיטת הפיל, אנחנו לא מנחשים לאן השוק ילך, אנחנו פשוט מזהים את המסה שזזה בזמן אמת ומשתלבים בתנועה שלה.
הנתונים של אתמול הראו שהמוסדיים קונים את הירידות בכל פעם שהכותרות על איראן נרגעות אפילו במעט.
תסתכלו על ראסל 2000 שזינק ב-1.5% והראה לנו שהאופטימיות חלחלה גם לחברות הקטנות יותר. זו לא "חגיגה של עשירים" בלבד, אלא התרחבות של העוצמה לכל רוחב המגרש.
לדעתי מי שיודע לקרוא את המפה מבין שהשוק בונה כאן בסיס חזק להמשך השנה, למרות כל הרעשים מסביב.
🐘 מה יקרה אם נמשיך להתווכח עם ה-WAZE?
סוחר שמסרב לקבל את העובדה שהשוק עולה בזמן מלחמה, ימצא את עצמו מחוץ למשחק או גרוע מכך בשורט "התאבדותי".
זה בסדר גמור להרגיש חרדה מהמצב בעולם, אבל אסור לתת לחרדה הזו לנהל את פקודות הקנייה והמכירה שלכם.
השוק תמיד ימצא דרך להשפיל את מי שחושב שהוא יותר חכם מהגרף, וזה שיעור שלומדים בדרך הקשה. השוק מייצר מניפולציה על האגו שלנו, ובסוף אנחנו תמיד מגיעים בגלל באיחור.
ההזדמנות האמיתית כרגע נמצאת ביכולת לשמור על קור רוח בזמן שהכותרות צועקות "מצור" ו"מלחמה".
נתונים על מכירות הבתים הראו חולשה, מה שדווקא מרגיע את החשש מהעלאות ריבית נוספות ומזין את האופטימיות. שוב הפרדוקס הוא הלחם והחמאה של מי שמבין שחדשות רעות לכלכלה יכולות להיות חדשות מצוינות למניות.
אם תמשיכו לחפש את הקיצורים ולנסות "לתפוס את השוק" בערווה שלו, אתם רק תאריכו את הדרך לרווחיות.
המקצוענים כבר מזמן למדו לשחרר את הצורך להיות צודקים ועברו לצורך ברווחיות, וזה דורש ענווה מול המסכים.
🐘 לראות את הדרך דרך הערפל
אפשר לסכם את כל מה שכתבתי עד עכשיו באופן הבא: בסופו של יום, המסחר הוא השתקפות של היכולת שלנו לנהל את הציפיות שלנו מול מציאות משתנה.
כך אתמול גולדמן סאקס לימדה אותנו שביצועים מושלמים הם לא ערובה לעליות, והתוכנה לימדה אותנו שהספדים הם בדרך כלל מוקדמים מדי.
אל תתנו לדיווחים ב-CNN או לציוצים ב-X לנהל לכם את לחץ הדם בזמן שאתם בטרייד. תזכרו שהלוויין שלכם הוא ה-Numbers Bars והפוטפרינט, שם נמצאת האמת שאין לה אינטרס פוליטי.
היכולת לנטרל את הרעש היא הנכס הכי יקר שיש לסוחר, במיוחד בימים שבהם העולם נראה כמו סרט פעולה. תחזרו למפות הגדולות, תבדקו את רמות המחיר, תראו איפה הכסף הגדול בוחר להחנות.
🐘 סגירת המעגל והתרת הלופ
בדיוק כמו הקיצור ההוא ב-WAZE שרק סיבך אותנו, גם הניסיון "לקצר" את תהליך הלמידה במסחר תמיד גובה מחיר יקר. אנחנו חוזרים שוב ושוב לאותה סמטה חשוכה של אגו, רק כדי לגלות שהדרך הראשית והפשוטה הייתה פתוחה כל הזמן.
ההבנה שאין באמת "קיצורים" היא הרגע שבו הדרך הופכת להיות ברורה, קלה ובעיקר רווחית באמת עבורכם.
כשאנחנו משחררים את הצורך לנצח את השוק, אתם מגלים שהשוק הוא זה שסוחב אתכם אל היעד בביטחון מוחלט.
תזכרו תמיד, השוק לא מחפש להכשיל אתכם, הוא פשוט פועל לפי חוקים שצריך ללמוד לכבד כדי להצליח לשרוד ולהרוויח בו. כפי שאמר פסיכולוג המסחר מארק דאגלס:
"כדי להצליח במסחר, אתה לא צריך לדעת מה הולך לקרות הלאה."
כל מה שנדרש זה להבין מה קורה כעת ולהצטרף במקומות בהם יש לכם יתרון, ככל שהמשפט האחרון שכתבתי הוא סתום לך, אז המשימה הראשונה שלך היא ללמוד, מהו יתרון.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
🐘 אמ;לק
תפסיק לחפש קיצורי דרך בסמטאות של האגו; השוק מחק את כל הפסדי המלחמה בזמן שכולם עוד רעדו מהכותרות. הרווח אתמול לא היה שייך למי שצדק פוליטית, אלא למי שזיהה את הכסף הגדול חוזר לטכנולוגיה והבין שדוחות שיא הם לפעמים רק תירוץ לממש רווחים על הראש של המאחרים.
טעות לנסות להסביר את השוק או לחנך אותו, פשוט תלמד לזהות את היתרון שלך ולהצטרף לתנועת ה"פילים" בביטחון ובנחת.
סקירה יומית 10.4.2026 - אחרי החגים שמחזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
מה נשמע אחי? "הכל בסדר" 10 באפריל 2026
יש אנשים שכשהם אומרים לך "הכל בסדר", אתה שומע דווקא את מה שלא נאמר. לא בגלל שאתה חשדן, אלא בגלל שהחיים כבר לימדו אותך שהמשפט הכי רגוע מגיע לפעמים בדיוק כשעוד לא באמת רגוע. ככה הרגיש לי השוק אתמול, עם פנים מסודרות, טון יציב, ועלייה יפה במדדים, אבל עם מספיק סדקים קטנים כדי שמי שמקשיב באמת יבין שלא כל מה שעולה, גם נרגע.
המסכים נצבעו ירוק, הכותרת הרשמית הייתה פשוטה ונוחה לעיכול. הדאו עלה 0.58%, ה-S&P 500 הוסיף 0.62%, והנאסד"ק טיפס 0.83%. אבל מתחת לכותרת הזאת ישב סיפור הרבה יותר מעניין, כי זה לא היה יום שבו "השוק" עלה במובן הרחב והתמים של המילה, אלא יום שבו כסף בחר בקפדנות מי ראוי לחיבוק ומי יישאר בחוץ.
🐘 אחרי החגים שמח
ההבדל הזה חשוב, כי הרבה סוחרים מסתכלים על המדד כמו שמסתכלים על תמונת משפחה בקבוצת ווטסאפ. כולם מחייכים, התאורה טובה, ואתה אמור להבין מזה שהכל בסדר. אבל כמו בחיים, גם בשוק, תמונה קבוצתית יכולה להסתיר לא מעט דרמות פרטיות.
אתמול סקטור הצריכה הוביל עם עלייה של 2.5%, התעשייה עלתה 1.0%, מוצרי צריכה בסיסיים 0.9% השירותים הציבוריים 0.8%. מנגד, האנרגיה סיימה בירידה של 1.2% והבריאות ירדה 0.2%, כלומר לא הייתה כאן התנהלות אחידה, אלא סלקציה די חדה בין מה שהכסף רצה לקנות לבין מה שהוא העדיף לעבור לידו עם מבט מנומס.
🐘 לכל סוחרי הלמה
הטריגר הראשי היה גיאופוליטי, או יותר מדויק, הקלה גיאופוליטית. הדיווחים על כך שנתניהו הורה לפתוח מגעים ישירים עם לבנון עזרו לשוק לעבור ממצב של חשדנות בוקר לעלייה ברורה בהמשך היום. זה לא נתן תחושה של פתרון, אבל זה כן נתן תחושה שאולי מישהו הפסיק בינתיים לשפוך בנזין על הרצפה.
אבל במקביל, הסיפור במזרח התיכון ממש לא נסגר עם סרט וקרדיטים. מיצר הורמוז נשאר משובש חלקית, ובשוק האנרגיה המשמעות ברורה, פחות ודאות על זרימה, יותר עצבנות במחיר, ויותר חשש שאם ההפרעה תתארך, מחירי הנפט ימשיכו ללחוץ למעלה. גם גופים בשוק כבר הזהירו מפני אפסייד נוסף לנפט אם ההתאוששות בתנועה הימית תתעכב.
וזה בדיוק מה שעושה את היום הזה למעניין באמת. המניות קיבלו הקלה, אבל הנפט לא נתן אישור מלא לכך שהעולם באמת נרגע. כששני שווקים גדולים מספרים לך שני סיפורים קצת שונים, עדיף לא להתאהב מהר מדי בכותרת שנשמעת יותר טוב.
🐘 למה באמת זה עלה?
ומה היה הסיפור? AI, תשתיות, השקעות גדולות, מחשוב, וכל מה שנותן תחושה של עתיד מספיק טוב כדי לגרום למשקיעים לדלג זמנית מעל אי הנוחות של ההווה. אמזון זינקה אחרי המסר המחודש של אנדי ג'סי על נכונות להשקיע עמוק ב-AI, ופייסבוק עלתה אחרי הרחבת עסקת התשתית שלה עם CoreWeave.
שמות כמו GE Vernova, Caterpillar ו-Corning נהנו מהכסף שרדף שוב אחרי סיפור בניית תשתיות AI, בעוד שבצד השני מניות תוכנה כמו ServiceNow ו-Palantir חטפו, למרות היום הירוק במדדים. במילים פשוטות, הכסף לא קנה "טכנולוגיה", הוא קנה טכנולוגיה מאוד מסוימת, עם מנוע ברור וסיפור שקל להסביר לוועדת ההשקעות גם בלי להרים את הקול.
זה ההבדל בין שוק שעולה כי אנשים מרגישים טוב, לבין שוק שעולה כי אנשים יודעים בדיוק איפה הם מוכנים לשים את הכסף לעתיד שלהם. הראשון נדיב. השני בררן. ואתמול קיבלנו שוק בררן עם מצב רוח מעט טוב יותר.
🐘 מה קורה במנועי המאקרו
אם מישהו חשב שהמאקרו נתן אתמול רוח גבית, הוא כנראה הסתכל רק על הצבע ולא על הכיתוב הקטן מתחתיו. מדד ה-PCE של פברואר עלה 0.4%, גם בליבה, והתמ"ג לרבעון הרביעי תוקן מטה ל-0.5%. זה שוב אותו שילוב מעצבן של כלכלה מתקררת ואינפלציה שלא ממהרת להירגע, כלומר בדיוק הסוג של תפריט שהפד לא אוהב.
גם נתוני התעסוקה לא הראו חולשה אמיתית. תביעות האבטלה הראשוניות עמדו על 219 אלף, והמתמשכות אף ירדו, כך שלא קיבלנו כאן סימן ברור להיחלשות עמוקה, אלא עוד סיבה לכך שהפד יכול להרשות לעצמו להמשיך לשבת על הגדר. במילים אחרות, מי שחיפש אתמול אישור ודאי לכך שהורדות ריבית מעבר לפינה, לא קיבל אותו.
והנה השכבה שעושה את הכל אפילו יותר רגיש. כל זה קרה רגע לפני דוח CPI, כשהשוק יודע שהאינפלציה של מרץ עלולה כבר לשקף הרבה יותר את שוק האנרגיה ואת המתח האזורי. כלומר, העלייה של אתמול לא נולדה מתוך ודאות כלכלית, אלא מתוך החלטה של השוק לקחת נשימה לפני בדיקה חשובה יותר.
🐘 מה הגרף מספר לנו
גם הגרף עצמו תמך באותו הסיפור, רק בלי הפרשנים ובלי האיפור של הכותרות.
בימים לפני העלייה הזאת השוק עבר לחץ אמיתי, נחלש, נשבר, ורק אחר כך התחיל להראות סימנים ראשונים שהוא מפסיק ליפול באותה קלות. זה חשוב, כי לפעמים מי שמסתכל רק על הנר האחרון רואה תיקון, אבל מי שמסתכל על התהליך רואה שינוי בהתנהגות.
מה שרואים יפה בגרף הוא שהשוק לא קפץ סתם משום מקום, אלא התחיל קודם לבלום את הירידה. אחר כך הוא ניסה לרדת שוב, אבל כבר לא הצליח לייצר את אותו כוח שהיה קודם, וזה בדרך כלל אחד הרמזים הראשונים לכך שהצד המוכר מתחיל לאבד אחיזה. בשפה מקצועית זהו שלב "מכירות הקצה".
לאחר מכן גם נשבר קו המגמה הקצר שליווה את המהלך מטה, וזו כבר הייתה אמירה קצת יותר ברורה.
לא הבטחה שהכל הסתדר, ולא הודעה חגיגית שהדרך למעלה פתוחה, אלא סימן לכך שהשוק מתחיל לשנות טון. כמו אדם שבמשך שעה דיבר בקול נמוך, פתאום במשפט אחד אתה מבין שהוא כבר לא באותו הלך.
ואז הגיע גם הפער כלפי מעלה, וזה כבר הוסיף אופי אחר לגמרי לתנועה. כי עלייה רגילה עוד יכולה להיות סתם נשימה, אבל כשהשוק מדלג קדימה ומשאיר חלל מאחוריו, הוא מספר שיש שם דחיפות. במילים של סוחר מתחיל, היו שם שחקנים שלא רצו להמתין למחיר מושלם, כי מבחינתם להישאר בחוץ היה מסוכן יותר מלהצטרף.
וזה גם מתחבר יפה למה שראינו ברוחב השוק ובבחירה הסלקטיבית של הכסף. כי כשגם התמונה על המסך מתחילה להראות פחות חולשה ויותר ניסיון להתייצב, וגם הכסף בוחר בפועל לחזור והוא מוכן להסתכן, אתה מבין שלא מדובר רק ביום ירוק.
מדובר ביום שבו השוק התחיל לרמוז שהוא אולי עדיין לא רגוע, אבל הוא כבר לא מדבר באותה שפה של הפחד,המבחן האמיתי יהיה באופי של הירידה הבאה. שם נדע אם משהו באמת השתנה, או שרק קיבלנו הפוגה.
🐘 למה קל לפספס את זה
זה טבעי לגמרי שסוחר ממוצע מסתכל בסוף היום על שלושת המדדים, רואה ירוק, ומתרגם את זה ליום טוב, אפילו פשוט.
זה לא חוסר הבנה, זה פשוט קיצור דרך מנטלי שהמוח אוהב לקחת כשהוא מוצף מרעש, כותרות, גרפים, נפט, מלחמה, אינפלציה ומאה סימנים שמושכים כל אחד לכיוון אחר.
האמת, לפעמים גם סוחרים ותיקים נופלים בדיוק במקום הזה, לא כי חסר להם מידע, האמת המבחן האמיתי יהיה באופי של הירידה הבאה. שם נדע אם משהו באמת השתנה, או שרק קיבלנו הפוגה לרגע בדמות העליות האחרונות.
🐘 אז מה ההזדמנות עכשיו
מבחינתי, זה בדיוק המקום שבו סוחר צריך לנהוג בבגרות, לא להיות יותר מתלהב או דרמטי, אלא יותר מדויק. במקום לשאול "האם השוק עלה?", עדיף לשאול "מי בדיוק עלה?, למה הוא עלה?, ומי לא השתתף בעלייה הזאת?".
השאלות האלה שוות לפעמים יותר מעוד עשר כותרות מפוצצות ועוד שני אינדיקטורים שמנסים לחזות את העתיד.
וזה, בעיניי, אחד ההבדלים הגדולים בין מי שרק מסתכל על השוק לבין מי באמת יודע לקרוא אותו. הראשון רואה תוצאה. השני רואה בודק איכות. הראשון רואה שהמדדים עלו. השני מבין שהשוק אמר אתמול "הכל בסדר" קצת נמהר מדי, ודווקא בגלל זה שווה להקשיב ולא רק לראות.
ריצ'רד וויקוף נהג להסתכל פחות על מה אנשים אומרים ויותר על מה הכסף עושה. וזה אולי כל הסיפור של אתמול - לא הכותרת הייתה העניין, אלא המקומות המדויקים שבהם הכסף בחר להופיע.
שבת שלום
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
אמלק:
המדדים עלו, אבל זה לא היה יום של רגיעה אמיתית אלא יום של בחירה. הכסף הלך למקומות מאוד מסוימים - בעיקר AI, תשתיות ושמות עם סיפור ברור, בזמן שהמאקרו, הנפט והמזרח התיכון עדיין משאירים לא מעט סימני שאלה. כלומר, השוק אולי נשם קצת יותר טוב, אבל עדיין לא דיבר בשפה של ודאות.
סקירה יומית 31.3.2026זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
הכלים בכיור - 31 במרץ 2026
מה שאני הולך להגיד לך עכשיו לא תמצא באף סקירה של אנליסט שיושב באיזה מגדל בשדרות רוטשילד.
פעם חשבתי שלסדר את הבית זה עניין של אסתטיקה, אבל היום אני יודע שזה פשוט ניסיון נואש לשלוט במשהו כשהכל מסביב מרגיש כמו כאוס מוחלט. אני יכול להגיד לך בביטחון מלא שערימת כלים בכיור היא לא באמת הבעיה, אלא המצפון שמציק לך כשאתה בוחר להתעלם מערימה כשעבר יותר מיום.
סדר פיזי, בסוף מקרין לנו על הסדר והשקט בחיים, כך שהמצפון לא סתם מציק מטפורית כשיש ערימת כלים או עמדת מסחר עם ניירת לא מסודרת, במובן הזה פסח זאת מתנה נפלאה.
אגב השוק מתנהג בדיוק אותו דבר בסוף כל רבעון, הוא מנסה לשטוף את הכלים המלוכלכים מהר מהר כדי שביום שלמחרת הכל ייראה נוצץ ומזמין מחדש ללקוחות. היום ה-31 במרץ 2026. המוח שלך צמא לסדר בתוך הבלגן הזה, אבל אתה חייב להבין שהסדר הזה הוא הצגה אחת גדולה שנועדה להשאיר אותך בחוץ בזמן שהפילים מסדרים לעצמם את התחנה הבאה.
🐘 למה המוח שלך צמא לסדר בתוך הבלגן של סוף הרבעון
האופטימיות שלך היא המצרך הכי יקר והכי מסוכן שיש לך כרגע, השוק יודע בדיוק איך לשווק אותה לראש של מישהו אחר. כשראית את הנאסד"ק צולל אתמול ב-0.73%, בטח הרגשת את הדחף הזה לקפוץ פנימה ולתקן את המעוות, כאילו הגרף מחכה רק לך או אומר לך קדימה קנה.
זה לא שאתה טועה ברצון שלך לראות ירוק, זה פשוט שאתה מנסה להכניס היגיון של בן אדם לתוך מערכת שפועלת על אינסטינקטים של חיה טורפת.
אתה רוצה להאמין שהירידות האלו הן רק הזדמנות, אבל בשביל הפילים הגדולים, הירידות האלו הן פשוט הדרך שלהם לנקות את המחסן לפני שהעונה הבאה מתחילה.
הם לא מרחמים על המניות שנשחטו, הם פשוט זורקים אותן מהחלון כדי שלא יופיעו להם בתיק כשהשמש תזרח מחר בבוקר. התסכול שלך נובע מהפער בין הניקיון שאתה מחפש בתיק לבין הרעש שהשוק מייצר באופן עקבי כדי לשמור על עצמו בתנועה.
במקום לחפש איפה השוק "טועה", תנסה להבין איפה אתה מנסה לכפות עליו את הציפיות שלך לחיי עושר או לחיים מסודרים ושקטים.
מסחר הוא לא דף חלק, הוא זירת קרב שבה מי שמנסה להיות נחמד מדי פשוט נרמס מתחת לרגליים של אלו שרואים את התמונה הגדולה. הכסף הגדול לא מחפש סדר, הוא מחפש נזילות, והוא ימצא אותה בתוך החרדה שלך ובתוך התקווה הלא ממומשת שלך שהכל צריך לחזור לקדמותו.
אני מקווה שהמשפט הבא לא שגור לך בראש "זה רק תרגיל של טראמפ".
🐘 מה באמת קרה כשהפילים החליטו לזרוק את הכל מהחלון
המזרח התיכון בוער, הנפט חצה את ה-102 דולר, טראמפ מצייץ על שלום בזמן שהמטוסים שלנו כבר סגרו עניין בטהראן. זה מרגיש כמו סרט אקשן סוג ב', אבל עבור הגרף שלך, אלו העובדות היבשות שחונקות את האופטימיות של הסוחר.
כשמחירי האנרגיה עולים, כל חלום על "ריבית נמוכה" ו"צמיחה אינסופית" מתחיל להיראות כמו פנטזיה של ילד שסירב להתבגר, כתבנו על זה, דברנו על זה, אין שינוי בעניין.
ג'רום פאוול עומד מול המצלמות ואומר שהאינפלציה תקועה לנו, אבל השוק מסתכל עליו כאילו הוא מדבר סינית בתוך כנס של דוברי אנגלית.
הוא מנסה להרגיע את הרוחות, אבל הפילים כבר מריחים את אבק השריפה ואת מחיר הדלק ששורף להם את שולי הרווח בכל דקה שעוברת. פאוול יכול להגיד מה שהוא רוצה, אבל הגרף של ה-SPY ב-6345 לא משקר, הוא פשוט מראה את הדרך.
ראית מה קרה לסיסקו אתמול כשהיא החליטה לקנות את ג'טרו ב-29 מיליארד דולר בשיא הבלגן? זו דוגמה קלאסית לחמדנות שפוגשת מציאות קרה, והתוצאה הייתה הקאה המונית של 15% מהשווי שלה בתוך כמה שעות.
השוק לא אוהב הרפתקאות יקרות מדי ועוד כשהנפט בוער, והוא מעניש כל מי שמעז לחלום על התרחבות בזמן שהעולם מתכווץ פנימה מפחד גיאופוליטי.
🐘 איך לקרוא את עקבות המדדים
תסתכל על הגרף שצירפתי לך, ותראה איך המחיר מתנהג כמו מישהו שמנסה לנשום מתחת למים בתוך בריכה עם תקה מעליו. הוא תקוע מתחת לממוצע ה-200, הקו האדום המרוסק הזה, שפעם היה הרצפה הכי בטוחה שלו והיום הוא הפך לתקרת בטון מזוין.
כל פעם שהשוק מנסה להרים ראש מעל המים, מגיע פיל גדול ודוחף אותו חזרה למטה עם כל המשקל שלו.
הנפח למטה מספר לך את הסיפור ששום כותרת בבלומברג לא תעז לכתוב בצורה כל כך ישירה וברורה. הנרות האדומים האחרונים הגיעו עם מחזורי מסחר גבוהים, מה שאומר שהכסף הגדול לא רק עוזב, הוא רץ לעבר היציאה.
הם לא מחפשים לעשות עליך סיבוב מכוון, הם פשוט מבינים שהסיכון כרגע גדול בהרבה מכל סיכוי לרווח מהיר וקל.
הפער בין הדאו ג'ונס שעוד איכשהו הצליח לגמור בירוק קטנטן לבין הנאסד"ק המדמם הוא המפה האמיתית של הפחד.
הכסף בורח מהחלומות הדיגיטליים של השבבים ומחפש מקלט של פעם, מניות שאפשר לגעת בהם ולא רק להוריד או לעלות לענן. אם אתה עדיין מחכה שה-AI יציל לך את הרבעון, כדאי שתתעורר ותראה לאן הפילים באמת הולכים כשהאדמה עדיין בוצית.
🐘 תתחיל לחפש עובדות
התסכול הוא לא גזירת גורל, הוא פשוט תוצאה של הניסיון שלך להיות צודק בתוך שוק שמעריך רק את מי שטועה ומגיב מהר ובזול. אין שום בושה להגיד "טעיתי", הבושה האמיתית היא להישאר בתוך פוזיציה מדממת רק בגלל שהאגו שלך לא מרשה לך להודות שהמצב השתנתה.
השוק תמיד ייתן לך עוד הזדמנות, אבל רק אם נשאר לך כסף בחשבון כדי לנצל אותה כשהיא תגיע.
היום הזה עשוי להסתיים בעלייה קלה, אבל אל תיתן לליפסטיק הזה לבלבל אותך לגבי המצב האמיתי. זו בסך הכל הדרך של המערכת לסגור את הספרים של מרץ בצורה יפה לפני שהמציאות של אפריל תחזור להכות בכולנו בפרצוף.
תלמד להנות מהשקט שנוצר כשאתה לא נמצא בתוך הסערה, ותשמור את התחמושת שלך לרגע שבו העקבות יהיו ברורות וחדות מתמיד.
ג'סי ליברמור אמר פעם שהבורסה היא המקום שבו האנשים הכי חכמים בעולם מתנהגים כמו הטיפשים הכי גדולים בגלל הרגשות שלהם.
תהיה הפיל שיודע מתי לזוז ומתי פשוט לעמוד בשקט בתוך הסבך ולחכות שהעננים יתפזרו. הכסף האמיתי לא נעשה בתוך הצעקות של חוסר בהירות. ובכל מקרה לעולם, לעולם אל תפעל כנגד הגרף.
שים לב המגמה יורדת בהגדרה כבר שבועות, לכל הפחות חכה לשניים שלושה סימני סיום ושינוי לפני שאתה חוזר פנימה.
חג פסח כשר ושמח
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
אמ;לק 3 נקודות למחשבה:
מלכודת הניקיון: אל תתבלבל בין עליות קלות של סוף רבעון לבין שינוי מגמה; הפילים בורחים מהטכנולוגיה ומחפשים מקלט בנכסים ריאליים.
תקרת הבטון: מדד ה-S&P 500 תקוע מתחת לממוצע 200. כל עוד הראש מתחת למים, כל קפיצה היא רק ניסיון לנשום, לא תחילת שחייה.
המלצת הפילוסוף: אל תהיה "צודק", תהיה רווחי. השוק במגמה יורדת כבר שבועות; שב על הגדר, שמור על המזומן, וחכה שהאבק של אפריל ישקע לפני שאתה חוזר לשחק.
סקירה שבועית 30.3.2026זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה שבועית
כשהקבלן מתחיל לספר סיפורים, 30 במרץ 2026
יש רגע כזה בשיפוץ בית, שבו בהתחלה הכל נראה נוצץ. הקבלן עם התוכניות מדבר יפה, מראה הדמיות, מבטיח מטבח שנראה כמו חלום, ואתה כבר כמעט מריח את הקפה של הבוקר על השיש החדש.
ואז מגיע שלב שמשהו הזהיר אותך מפניו, פתאום מתחילים לדבר על מחיר הברזל, על ההובלה, על פועלים, על עיכובים, ועל כל מה שאף אחד לא שם בפרוספקט, האווירה משתנה.
ככה בדיוק השוק נשמע בשבועות האחרונים. פחות חלום, יותר עלות החלום. עוד שבוע שאנחנו רואים שזה נמשך על הגרף, כשהמדדים ממשיכים לרדת, רוחב השוק נשאר דובי.
הסיכום הוא, השוק סגר על הנמוך השבועי, זאת חתימה די ברורה לכך שהמגמה היורדת נמשכת, בועטת, המוכרים עדיין נוכחים בלי שנתנו לנו אפילו רמז אמיתי לסוף המהלך - כך שאין שינוי בהלך מהסקירות השבועיות הקודמות.
🐘 ״ערה?״
במשך תקופה ארוכה הסוחר הממוצע הוא היה מוכן לשלם ביוקר על הבטחה לעתיד, על צמיחה, על בינה מלאכותית, על חלום טוב עם יחסי ציבור טובים.
עכשיו הוא חוזר לשאול שאלות הרבה יותר פשוטות. כמה עולה האנרגיה, כמה עולה הכסף, כמה עמיד הצרכן, וכמה באמת נשאר בסוף לחברה אחרי שכל החשבונות הגיעו. זה נשמע כמעט בנאלי, אבל זה כל הסיפור.
ברגע שהנפט מטפס בחדות על רקע המתיחות סביב איראן ודרכי השיט, השוק לא מתייחס לזה כאל עוד כותרת מלחיצה. הוא מיד מתרגם את זה למחיר הובלה, לעלויות ייצור, ללחץ על הכיס של הצרכן. כמובן לסיכוי נמוך יותר שהפד יכול להתפנק בהורדות ריבית.
🐘 מה קורה פה
מי שמסתכל רק על הכותרות יגיד איראן, נפט, בלגן. מי שמסתכל על המשך התנהגות המחיר יראה משהו יותר עמוק, המוכרים ממשיכים לשלוט בקצב, והשוק לא רק ירד, אלא גם סגר חלש, כאילו הוא מסיים את השבוע בלי שום רצון אמיתי להתרומם.
זה חשוב, כי סגירה על הנמוך השבועי היא לא פרט לחובבי גרפים, אלא דרך של השוק לומר שהצד הלוחץ עדיין מחזיק את ההגה.
ופה אני רוצה לחדד נקודה. מגמה יורדת לא חייבת להיות דרמטית כל יום כדי להיות אמיתית. לפעמים היא פשוט עושה את העבודה בשקט, שוחקת ביטחון, לוקחת זמן, ומוציאה לאנשים את הסבלנות והכסף מהכיס, דרך רצף של חולשה שנראית "לא נורא", עד שאתה קולט שכבר כמה שבועות ברצף משהו בסיסי בתמונה השתנה.
פתאום העולם מדבר על ״החל התיקון״, אבל אנחנו כבר מדברים וכותבים על כך שבועות, זאת ממש הזדמנות להבין את ההבדל בין מסחר בשיטת הפיל, שיטה מדויקת (שאתה חייב ללמוד) לבין שיטות שמתחילות לשאלות שאלות כעת.
🐘 7 הגדולים
תבין במשך הרבה זמן הסוחר המתחיל חי בתחושה שלא משנה מה קורה, תמיד יש את שבע הגדולות שיחזיקו את המדדים ויסדרו את החדר. כאילו גם אם כל הבית קצת מתנדנד, תמיד יש את אותם שבעה דיירים עשירים שיבואו עם פנקס הצ'קים ויגידו לכולם להירגע השיפוץ עלינו.
אבל הם היו הראשונות לרדת הרבה מעבר לירידות שראינו בשוק, השבוע זה בלט יותר כי המגה קאפס ממש הכבידו, בראשם מטה על רקע הסתבכות משפטית שלה. זה חשוב שלא ליפול לבישום של השמות הגדולים, יוצא שהרבה פעמים הסוחר המתחיל בכלל לא קונה מניה הוא קונה תחושת ביטחון וחלום שמודבקת לשם המנייה.
העניין הוא שאתה צריך לעבור שינוי תפיסה. שינוי שמתחיל תמיד מהכותרת ׳לא לעולם חוסן׳, זאת נקודה התחלה שתעזור לא פעם לממש רווחים קרוב לשיא.
🐘 פספסת?
אני שואל בזהירות, כי אני לא רוצה להיקרא באופן לעומתי או מטיף, אין בזה שום ערך בעיני. לדעתי סוחרים רבים פספסו לא בגלל חוסר הבנה, אלא בגלל שנתנו לרעש של השבועות האחרונים לבלבל ולעוור אותם.
רבים הבעיה שלהם היא לא בורות, אלא חוסר סדר, חוסר בהיררכיה, איך בודקים ובאיזה סדר? איזה נתון גובר… אני קורא לזה בעיית היררכיה, לכן חשוב פרוטוקול מסחר כמו בשיטת הפיל, שדי מגדיר את התשובות לשאלות שהזכרתי.
כשאין היררכיה, הכל נדחף לראש באותה עוצמה וחשיבות. עוד דיווח מהמזרח התיכון, עוד ניתוח על ריבית, עוד מניה שקיבלה מכה, עוד פרשן עם מבט של "אמרתי לכם".
ובתוך כל זה, דווקא הדבר הכי פשוט הולך לאיבוד ונעלם המתודעה שלהם, כי השוק כבר כמה שבועות בוחן שווי, לא את חלום הבינה.
🐘 כסף יקר
אחד הדברים שהשוק מנסה לעכל עכשיו הוא שהכסף עצמו כבר לא כזה זול. כשמדברים על תשואות אג"ח, הרבה אנשים שומעים מונח מקצועי ומתנתקים, אבל בפשטות מדובר בעלות של כסף לאורך זמן.
כשמחיר הכסף נשאר גבוה, מניות שנסחרות על בסיס הבטחה או חלום עתידי צריכות לעבוד הרבה יותר קשה כדי להצדיק את המחיר שלהן. מדד אמון הצרכנים של מישיגן ירד ל-53.3, הפגיעה הורגשה גם אצל בעלי הכנסה בינונית וגבוהה, על רקע מחירי דלק עולים וירידות במניות.
כלומר, זה כבר לא סיפור שרק סוחר מרגיש במצב התיק זה מחלחל גם למי שחי את החיים האמיתיים מחוץ למסך.
🐘 השבוע הקרוב
השבוע הנוכחי לא משעמם. ביום שלישי, מתפרסם דוח JOLTS, דוח שמראה כמה משרות פתוחות יש במשק. בפשט עוזר להבין אם שוק העבודה עדיין חזק או מתחיל להתקרר.
בנוסף ביום שישי מתפרסם דוח התעסוקה הגדול של מרץ, אבל הנה הקטע המעניין, וול סטריט בכלל סגור באותו יום בגלל Good Friday, כך שהמספר הזה יישב באוויר עד פתיחת השבוע הבא.
זאת נקודה קטנה עם משמעות גדולה. שנתון חשוב יוצא בזמן שהשוק סגור, אנשים לא יכולים ליישם את משמעות הנתון. אנו נאלצים לשבת עם הפרשנות, עם הדאגה, עם התרחישים וזה הרבה פעמים מכניס יותר משקל רגשי לתוך פתיחת השבוע הבא.
🐘 נקודה חשובה להבנה
הזווית היותר חשובה בעיניי היא שהשוק כרגע לא באמת מחפש חדשות טובות. הוא מחפש הוכחה שהחדשות הרעות לא הופכות למצב קבוע.
זה נשמע דומה, אבל זה שונה לגמרי. שוק שמחפש חדשות טובות עוד פתוח להתלהבות, שוק שמחפש רק שלא יהיה יותר גרוע כבר נמצא במקום הרבה יותר פסימי וחשדן. לכן אני לא מחפש השבוע כותרת שתציל את המצב.
אני אישית מחפש לראות אם רוחות המלחמה ירודות ויחד עמם מחירי הנפט, אם הנתונים יראו שהמשק עדיין נושם ומבלי להיחנק ואם הכסף מפסיק לנוע רק למקומות מוגנים.
כל עוד זה לא קורה, צריך לכבד את העובדה שהמגמה היורדת היא לא דעה, היא פשוט מצב קיים.
🐘 דוחות מספרים
גם בגזרת הדוחות יש השבוע כמה שמות ששווה לשים עליהם עין, לא כי הם בהכרח הכי סקסיים בעולם, אלא כי הם יכולים לספר הרבה על התקופה. Nike צפויה לדווח השבוע, וגם Conagra, Cal-Maine ו-Lamb Weston נמצאות על הרדאר של היומן, וכל אחת מהן מספרת סיפור אחר על הצרכן, על מחירים, ועל היכולת של חברה לגלגל עלויות קדימה בלי לאבד ביקוש.
לפעמים דוח של חברה הוא לא סיפור של חברה, בגלל חלון קטן למצב הרוח של כלל השוק. Nike מסקרנת במיוחד כי היא יושבת בדיוק בצומת שבין מותג, צרכן, ומציאות גלובלית פחות נוחה.
ינסו לספר לסוחר החובבן שהיא זולה, שירדה הרבה והיא הזדמנות או שיספרו על זהירות בביקוש, על קושי בשווקים חשובים, ובכל מקרה השוק יתרגם את התוצאה הרבה יותר מרעש של נעליים.
🐘 מסכם את הדברים
אז אם נחזור לאותו שיפוץ מהפתיחה, השבועות האחרונים מזכירים את הרגע שבו כולם מפסיקים להסתכל על ההדמיה היפה ומתחילים לשבת עם הקבלן על קובץ ההוצאות באקסל.
פחות "איך זה ייראה", יותר "כמה זה עולה", "כמה זמן זה ייקח", ו"האם בכלל אפשר לעמוד בתקציב כמו שחשבנו". זה לא סוף הסיפור, אבל זה כן השלב שבו החלום נבחן מול המציאות, והשוק כרגע נמצא בדיוק שם.
ואולי דווקא ליל הסדר שמגיע השבוע מזכיר את הדבר הכי חשוב גם במסחר. לא כל יציאה לחירות נראית בהתחלה כמו חופש, לפעמים היא נראית קודם כמו ויתור על מה שכבר לא עובד.
גם עכשיו, בתוך שוק חלש ומגמה יורדת, החוכמה היא לא להיאחז בכוח בתקווה שהכל כבר מיד יסתובב, אלא לדעת לשחרר את הסיפור הישן, כדי לראות נכון את המצב החדש ולהגיע לחירות מתוכו.
חג פסח כשר ושמח
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
תוכנית הליווי סוחרים 'שיטת הפיל'
אמלק:
בשבועות האחרונים השוק עובר ממצב של חלום למצב של חשבון. פחות אמונה בסיפורי בינה, יותר התמודדות עם עלויות, חולשה במחיר ונוכחות ברורה של היצע ומימוש. גם השבוע הקרוב מביא איתו נתונים ודוחות שיכולים להעמיק את הכיוון, אבל כל עוד לא מגיע סימן אמיתי לשינוי, התמונה נשארת פשוטה והיא מגמה יורדת, והשוק עדיין לא סיים לומר את דברו.
הזדמנות בשוק תנודתי, GDX ללונגבמצב זה של שוק כל כך לא וודאי השאלה הגדולה היא: מתי השווקים יתחילו להתייצב. אם מסתכלים על חלק מהכותרות האחרונות, יכול להיות שהסכסוך קרוב לפתרון' אם כי ימים יגידו. אך בינתיים, נראה שהשוק עדיין לא ממש מאמין שהעניינים מסתדרים עם איראן.
השוק מבחינה טכנית:
טכנית, התמונה עדיין לא נראית טוב: ה־S&P 500 והנאסד״ק נסחרים מתחת לממוצע הנע ל־200 יום וגם הממוצעים הקצרים יותר (21, 50 ו־100 יום) לא נותנים הרבה ביטחון...וזה בדרך כלל מצביע על המשך תנודתיות בטווח הקצר למניות.
אל בינתים, כנראה שכדאי להתחיל לחשוב על הנכסים שיכולים להוביל כשהמצב ישתפר.
בתחילת השבוע, ;כשהיו דיבורים על רגיעה..ומו"מ אפשרי, המניות עלו וחלק מהענפים שנפגעו הכי קשה מאז תחילת המלחמה, כמו כורי זהב ובוני בתים, עלו בחדות.
בהקשר זה, מה שמעניין זה הזהב וגם תעודת הסל VanEck Gold Miners ETF (טיקר: GDX) שזו קרן סל שעוקבת אחרי ביצועי חברות גדולות בתחום כריית הזהב בעולם.
כידוע, היסטורית, הזהב שימש כנכס חוף מבטחים, ובשנים האחרונות הוא תפס מקום גדול יותר ברזרבות של בנקים מרכזיים. וכרגע, גם אחרי הירידות האחרונות, גם מחיר הזהב וגם תעודת הסל של כורי הזהב נמצאים מעל הממוצע הנע ל־200 יום.
לסיום, מי שחיכה להוסיף חשיפה לזהב בתיק שלו אבל לא רצה לרדוף אחרי המחיר כשהוא היה גבוה יותר, יכול לשקול את תעודת הסל של כורי הזהב. אחרי הירידות האחרונות, אפשר לומר שעכשיו האיזון בין סיכון לתשואה נוטה לכיוון החיובי. יש לציין עדיין קיים סיכון שהתחזקות נוספת של הדולר או עלייה נוספת בציפיות לריבית יורידו את מחיר הזהב עוד, ולכן אם מחליטים ללכת על זה, אז בשלב הראשון כנראה כדאי להתחיל עם פוזיציה חלקית.
אין בכתוב כל המלצה לפעולה כלשהי, כל הנ"ל עפ"י שיקול דעתכם, כללי מסחר/השקעות המקובלים עליכם, אסטרטגיות מסחר וניהול עיסקה והסיכונים המועדפים עליכם.🌷
סקירה יומית 24.3.2026זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
הנחת סוף עונה על פחד - 24 במרץ 2026
יש רגע כזה בבניין, כשהחשמל נופל בבת אחת. המזגן משתתק, המעלית קופאת, האור נעלם ולכמה שניות הכל מרגיש כאילו מישהו שלף את התקע מהשגרה.
פתאום החשמל חוזר, והבניין כולו נרגע מהר מדי, כאילו עצם זה שהאור נדלק מחדש אומר שגם הבעיה עצמה כבר נפתרה.
אתמול השוק לא חגג הסכם שלום, לא חגג פתרון, ולא קיבל ודאות. הוא פשוט קיבל הנחת סוף עונה על פחד, וכשפחד נמכר פתאום בזול, וול סטריט עושה מה שהיא יודעת לעשות הכי מהר, מתמחרת הקלה כאילו היא כבר מציאות.
זה בדיוק מה שראינו כשהדאו קפץ ב-631 נקודות, הנאסד"ק הוסיף 1.38%, ה-S&P 500 עלה 1.14%, ורוחב השוק היה כמעט חד-כיווני גם בנייסי וגם בנאסד"ק.
הטריגר היה גיאו-פוליטי, אבל התגובה היתה פסיכולוגית לא פחות משהיתה פיננסית. טראמפ דיבר על שיחות "פרודוקטיביות" עם איראן ועל עצירה של חמישה ימים בתקיפות נגד תשתיות אנרגיה, בזמן שטהרן הכחישה שיש בכלל מו"מ, והנפט הגיב כאילו מישהו הוריד בבת אחת את הווליום בחדר.
הנפט מסוג WTI נפל ביותר מ-10% ביום שני, אבל כבר היום בבוקר חלק מהירידה הזו התחילה להימחק כשהשוק נזכר שהכחשה איראנית היא לא בדיוק חומר גלם לשלווה עמוקה.
הדבר המעניין באמת הוא לא רק שהמדדים עלו, אלא מי עלה ראשון ובאיזה חשק.
זה לא היה יום שבו כל המגזרים צעדו יחד באותו קצב, אבל כן היה זה יום רוחב חיובי, עם 9 מתוך 11 מגזרים שסיימו בעלייה. מי שהובילו היו מגזר המותרות, חומרי הגלם והטכנולוגיה, בעוד שמוצרי הצריכה הבסיסית והבריאות נשארו מאחור.
🐘 טכנית, מה באמת קרה?
אבל כאן מגיע החלק שהרבה מפספסים כשהם מתלהבים מהצבע הירוק כאילו מדובר בתעודת ביטוח. ה-S&P 500 והדאו נגעו מחדש בממוצע 200 הימים שלהם, אפילו עברו אותו תוך יומי, אבל לא הצליחו לסגור מעליו, וזה היה הוידוי השקט של היום כולו. כאילו יש הקלה, אין עדיין חותם שינוי.
במילים פשוטות, השוק הסכים לשלם על אולי, אבל עוד לא הסכים לחתום על בטוח.
גם בתוך החגיגה היתה היררכיה, וכאן הסיפור נהיה יותר מתחכם. סקטור האנרגיה עלה למרות שהנפט נפל, קרוזים וטסלה בלטו, פלנטיר קפצה, אבל מיקרון דווקא ירדה, כאילו השוק לוחש לך שאין פה מוטיב של "יום טכנולוגיה", אלא יום של הורדת מס על חרדה.
כשמחיר האנרגיה נשבר בחדות, מי שתלוי בעלויות דלק או ניזון מתיאבון לסיכון מקבל אוויר, זהו שוק של כל אלה שמחפשים להיות הראשונים.
🐘 איך קוראים את זה?
יש ימים שבהם הפחד לא נעלם, הוא פשוט מקבל מדבקה צהובה של נשאר מאחור. אנשים רואים את העליות, מתלהבים מהשינוי, ושוכחים לבדוק אם המוצר באמת טוב או שפשוט פג תוקף.
יום שבו סוחרים מתחילים קנו הקלה כאילו היא שינוי משטר, למרות שבפועל קיבלו רק דחייה אפשרית של הסלמה. זה לא טיפשות, זה אנושי, כי המוח של הסוחר רעב להיות ראשון בדיוק כמו ששוק רעב לנזילות.
והסיבה שסוחר ממוצע מפספס את הכניסה, לא קשורה לחוסר אינטליגנציה, אלא לעומס. כשהכותרת צועקת איראן, הנפט עושה סלטה, התשואות יורדות, טסלה רצה, פלנטיר בוהקת, והפד מדבר בזהירות, הראש מנסה לתת לכל דבר אותו משקל, ואז שום דבר כבר לא באמת מקבל את המשקל הנכון.
מה שעשה אתמול את ההבדל לא היה רק שהנפט ירד, אלא שהשוק תרגם את זה מיד לירידת לחץ מערכתית.
פתאום תעופה, מוצרי מותרות, מניות קטנות ומניות עם בטא גבוהה קיבלו חמצן. בטא גבוה למי שחדש בתחום בפשט זה מניות שיש להם חוזק יחסי גדול מתנועת השוק, עוד יותר בפשט כל מי שטס חזק מן השוק אתמול.
🐘 מה הלאה?
מכאן והלאה, הסיפור של אתמול ייבחן לא לפי מה שטראמפ כתב, אלא לפי מה שהנפט, האג"ח והמחיר יעשו כשהאבק של הפוסט יתייבש.
אם ברנט שכבר טיפס שוב מעל 103 דולר ו-WTI שחזר לאזור 91-92 ימשיכו להתאושש על רקע הכחשות איראניות והמשך מתיחות באזור, השוק יגלה מהר מאוד שההנחה על פחד היתה זמנית כמו קוד קופון שמישהו פרסם בסטורי ושכח למחוק.
מה כן יכול להחזיק את המהלך הזה מעבר ליום יפה אחד. קודם כל, אישור אמיתי של דה-אסקלציה, ולא רק דיאלוג שמסתובב בין פוסטים, הכחשות ומקורות עלומים, ובמקביל יציבות מחודשת בנפט שתאפשר לשוק לחזור להתמקד ברווחים, בצמיחה והתרחבות מכפילים במקום במפת המפרץ.
אבל אם הסיפור הגיאו-פוליטי ימשיך להתנדנד, והפד יישאר במקום הזהיר שכבר רמזה עליו דיילי, אז כל קפיצה טקטית תצטרך לעבוד הרבה יותר קשה כדי להפוך למשהו שהידיים החזקות באמת מוכנות להחזיק.
ופה בדיוק נמצא היתרון שלך כסוחר שמבין הקשר ולא רק תנועה. אתה לא צריך להתווכח עם הראלי של אתמול, ולא צריך לזלזל בו כאילו היה תאונה מקרית של חדשות, אלא להבין שהוא היה ראלי של הקלה, לא של הכרעה.
וזה אולי כל הסיפור של אתמול. השוק קיבל בחזרה את האור, נשם, נרגע, ואפילו חייך, אבל זה שאפשר שוב ללחוץ על המתג לא אומר שמישהו כבר סידר את התקלה בארון החשמל. ובשוק, כמו בחיים, לא כל אור שחוזר הוא סימן ליציבות לפעמים זה רק רגע קטן של חסד, לפני שהמערכת מחליטה מה היא באמת רוצה לעשות.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
אמ;לק
אתמול השוק זינק לא כי נפתרה הבעיה, אלא כי קיבל רגע של הקלה. ירידת הנפט והדיבור על עצירה זמנית במתיחות מול איראן החזירו תיאבון לסיכון, אבל העובדה שהמדדים לא הצליחו להחזיק מעל רמות טכניות חשובות מזכירה שזה עדיין מהלך של לקחת אוויר, לא של הכרעה. במילים פשוטות, השוק קנה הקלה, אבל עוד לא קיבל הכרעה.
סקירה שבועית 23.3.2026סקירה שבועית 23.3.2026
(לקוראים הממהרים תקציר אמ;לק בסוף מאמר.)
כמדי שבוע חולק עמך את הסקירה השבועית, תפקיד הסקירה הלימודית הוא לשקף לך את המתרחש בשווקים, המטרה לייצור בהירות דרך המשקפיים שלי את המתרחש בשווקים בעת הזאת.
🐘 הקדמה
לפני שנים, פרויקטור מצליח, היה לי אדריכל גאון. הוא היה מביא תוכניות של מגדלים שנראים כמו יצירות אמנות. בתוכנית שלו הכל היה מושלם: הלו"ז תקתק, התקציב היה סגור, והנוף מהפנטהאוז היה מובטח. הוא היה "איש העסקים". הוא מכר לנו חזון של צמיחה, של יציבות, של עולם שבו הכל הולך לפי התכנון והקווים תמיד ישרים ונקיים.
אבל בכל בוקר, כשעליתי על המגפיים ונכנסתי לאתר הבניה, פגשתי את מנהל העבודה "הגנרל". הגנרל לא הסתכל על השרטוטים היפים של האדריכל. הוא הסתכל על המציאות המלוכלכת. הוא ראה שהבטון לא הגיע כי יש שביתה בנמלים, שחצי מהפועלים לא התייצבו כי יש מתיחות ביטחונית, ושמתחת ליסודות שחפרנו פתאום התגלתה אדמה בוצית מדי שלא מופיעה בשום דוח קרקע.
איש העסקים שבתוכנו תמיד מוכר לנו עתיד ורוד של "קניית שפלים". הגנרל הוא זה שקובע אם בכלל יש לנו יסודות לעמוד עליהם היום.
אז מי כותב את המציאות: איש העסקים או הגנרל? - 23 במרץ 2026
בשבועות האחרונים השוק חי בתוך השרטוטים המרהיבים של האדריכל. חלמנו על בינה מלאכותית, על חברות שממשיכות להדפיס רווחים ועל פד שרק מחכה להוריד ריבית.
אבל בסוף השבוע האחרון, הגנרל עלה על המגפיים, נכנס לאתר הבנייה של וול סטריט, והודיע לכולם שהתוכניות משתנות.
הדיווחים של ה-Wall Street Journal וה-CBS על שלוש משחתות שיוצאות להורמוז ותוכניות לכוחות קרקעיים בתוך איראן, הם לא "עוד כותרת".
בשפה של השטח, זה אומר ששרשרת האספקה של האנרגיה העולמית נמצאת תחת איום ישיר. כשהנפט מטפס ל-98 דולר, הוא הופך למס סמוי על כל פעילות כלכלית. הוא מייקר את ההובלה, הוא מייקר את הייצור, והוא בעיקר הורג את החלום של איש העסקים על אינפלציה שיורדת מעצמה.
🐘 השבר ביסודות, הממוצעים נשברים
בואו נדבר רגע על מה שקרה בגרף. במשך חודשים, המדדים המובילים רכבו מעל רצועת ביטחון מסוימת. ״אנחנו״ קוראים לה ממוצע 200, אבל תחשבו עליה כעל רצפת הבטון של הבניין. ביום שישי, הרצפה הזו פשוט קרסה. המדדים לא רק ירדו, הם סגרו מתחת לרצפה הזו בנחישות, לראשונה מזה חצי שנה.
כששוק מסתכל על הרצפה שלו מלמטה, הפסיכולוגיה של הסוחר משתנה. הוא כבר לא מחפש איפה להרוויח את האחוז הבא, הוא מחפש איפה לצאת בלי פגע. עבור הסוחר המדשדש, זה הרגע שבו הוא מנסה "לתפוס את הסכין הנופלת", הוא לא מבין שהסכין הזו היא חלק מנפילה של קומה שלמה בבניין. כשאין יסוד, אין יציבות.
🐘 פרשת SMCI, כשהתקרה נופלת על הראש
אחד האירועים הדרמטיים ביותר בסוף השבוע, כזה שזעזע את כל מגזר הטכנולוגיה, היה הקריסה של חברת סופר-מיקרו SMCI ב-33% ביום אחד.
כאן אפשר לראות בדיוק איך הגנרל "סוגר את הברז" לאיש העסקים.
החברה הזו הייתה אחת ה"כוכבות" של מהפכת ה-AI. איש העסקים הבטיח לנו שאין גבול לצמיחה שלה ושהיא תמכור את הטכנולוגיה שלה לכל דורש במחיר המקסימלי. הוא צייר לנו עולם גלובלי שבו כסף הוא השפה היחידה.
אבל ביום שישי הגיע הדיווח שטרף את הקלפים: מתברר שחלק מעובדי החברה ניסו לממש את ההבטחה הזו בדרך אסורה, הם הואשמו בהברחה שיטתית של שבבים מתקדמים לסין, תוך עקיפה של חוקי היצוא הקשוחים של ארה"ב.
כאן בדיוק נוצר הפיצוץ.
איש העסקים ראה בסין לקוח ענק ורווחי, אבל הגנרל, הממשל האמריקאי רואה בסין איום ביטחוני. ברגע שהתברר שהחברה "דילגה" מעל ההוראות של הגנרל כדי להשביע את הרעב של איש העסקים, השוק הבין שהחגיגה נגמרה.
הקריסה במניה משקפת פחד עמוק שהגנרל לא רק יקנוס את החברה, אלא פשוט יסגור לה את הגישה לחומרי הגלם הכי חשובים שלה. זהו תמרור אזהרה לכל מגזר הטכנולוגיה, ה"רווחים" כבר לא עומדים לבד במערכה; הביטחון הלאומי הוריד אותם מהבמה.
🐘 הזהב שבגד והדולר שמשל כבוד
הנקודה הכי מעניינת בסופ"ש הייתה ההתנהגות של הזהב. הרי לפי הספר, כשהגנרל נכנס לחדר והתותחים רועמים במזרח התיכון, הזהב אמור לזרוח כנכס המקלט האולטימטיבי. אבל אתמול הוא ירד, וירד חזק. למה?
כי כשהפחד הופך ממשהו תיאורטי למציאות של מגפיים על הקרקע, השוק מפסיק לחפש "מקלט רומנטי" של זהב. הוא מחפש מזומן. הוא מחפש דולרים.
הסוחרים צריכים נזילות כדי לשלם. זה רגע של התפכחות, השוק אמר לנו שהפעם זה לא "משבר של כותרות", זה משבר של תזרים ושל מחיר כסף אמיתי. כשהדולר מתחזק והתשואות (4.39%) עולות, אפילו הזהב נאלץ להשתחוות למלך, המזומן.
🐘 למה לצפות השבוע?
אנחנו נכנסים לשבוע של "בחינת יציבות". אחרי שהרצפה נשברה, השוק ינסה להבין אם הוא יכול לבנות רצפה חדשה קומה אחת מטה, או שאנחנו בדרך למרתף.
מבחן הנזילות של הפילים:
בשבוע הקרוב אני לא מסתכל על החדשות, אני מסתכל על מחזורי המסחר. בשיטת וויקוף אנחנו מחפשים את הרגע שבו הגנרל אומר "מספיק" והקונים הגדולים (הפילים) מתחילים לבלום את הנפילה. עד שלא נראה "בלימה" ברורה כזו שבה המחיר מפסיק לרדת למרות שהחדשות עדיין רעות כל קפיצה למעלה היא רק הזדמנות משופרת ליציאה, לא כניסה.
מחיר האנרגיה כברומטר:
הנפט הוא כרגע המצפן האמיתי. אם הוא ימשיך לטפס לכיוון ה-105 דולר, זה יחסל כל סיכוי להורדת ריבית השנה. השוק יצטרך לתמחר מציאות חדשה שבה הכסף נשאר יקר לאורך הרבה יותר זמן ממה שאיש העסקים הבטיח לנו בשרטוטים שלו.
היררכיה חדשה במניות:
שימו לב למגזר הפיננסי. העובדה שהוא סיים בירוק בתוך ים אדום היא רמז עבה. כאשר הריבית נשארת גבוהה והעולם נהיה מסוכן, הבנקים הופכים להיות המקום שבו הכסף מחפש הגנה. זה לא אומר שהם יטוסו לשמים, אבל זה אומר שהם ה"עוגן" הנוכחי בתוך הסערה.
🐘 השורה התחתונה
הטעות הכי גדולה של סוחרים בימים כאלה היא לנסות להיות "גיבורים". הם מנסים לנחש איפה התחתית כי "זה כבר ירד המון". אבל בשטח, כמו בבנייה, לא יוצקים בטון כשהאדמה עדיין רועדת והיסודות סדוקים.
הדיוק כרגע הוא לא מותרות הוא חבל ההצלה שלך. המטרה שלנו היא להיות מסונכרנים עם השוק. אם השוק מדבר בשפה של הגנרל, אל תנסה לענות לו בשפה של האדריכל. אל תחפש את ה"חלום", תחפש את העובדות היבשות של VPA ז״א התנהגות המחיר ונפח המסחר.
בסופו של יום, האדריכל יכול להמשיך לצייר מגדלים באוויר, אבל אם מנהל העבודה בשטח אומר שהבטון טרם יתייבש - אז לא ממשיכים לבנות, נקודה. אחד הסודות שלי בשלושת העשורים האחרונים הוא פשוט, אני תמיד מקשיב לאדריכל כדי לדעת מה אפשרי בעתיד, אבל אני תמיד פועל לפי מה שהגנרל בשטח מאשר לי לבצע ברגע זה.
שבוע מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
אמ;לק
השוק שבר רמות תמיכה קריטיות בגלל שילוב של מתיחות צבאית, פרשת הברחות שבבים ב-SMCI, ונפט שנושק ל-100 דולר. השבוע נבחן אם המוסדיים מתחילים לבלום את הנפילה או שהלחץ יימשך. אל תחפשו "מציאות", תחפשו סימני בלימה אמיתיים בשטח.
סקירה יומית 20.3.202זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
שפה חדשה - 20 במרץ 2026
היה פעם כנר על, מהטובים בעולם, שנעמד בתחנת רכבת עמוסה בשעת העומס וניגן יצירות מופת בכינור ששוויו מיליונים. אלפי אנשים עברו לידו בחיפזון.
רובם לא עצרו, חלקם זרקו מטבע של שקל והמשיכו לרוץ כדי לא לפספס את הרכבת. הם שמעו "מוזיקה", אבל הם לא שמעו "גאונות". הם היו עסוקים בלו"ז של הרכבת ובכותרות הבוקר כדי לשים לב לדיוק הנדיר שהתרחש מולם.
אתמול השוק היה כנר, היה יום כזה שבו יותר מדי אנשים ניסו להבין את השוק דרך פרשנות יתר, במקום דרך גאונות סדר הדברים.
איראן, הורמוז, נפט, תשואות, פד, מיקרון, זהב, נדל"ן, תביעות אבטלה - כל כותרת משכה בשרוול, כל קשקשן כמוני נשבע שהוא פיצח את הקוד, והרבה סוחרים עשו את מה שבני אדם עושים כשיש יותר מדי רעש - נתנו לכל דבר את אותו המשקל.
ופה בדיוק התחילה הבעיה. לא משום שהיה חסר מידע, אלא משום שהיה חסר סדר היררכי, כי כשכל דבר מרגיש דחוף, שום דבר כבר לא באמת מוביל, ואז הראש של הסוחר מתחיל להיראות כמו מגירה בבית שאתה דוחה את הסידור שלה כל פסח מחדש, מלאה בפריטים חשובים, אבל לא באמת שימושית ברגע שצריך משהו עכשיו.
אני כותב לך את זה לא ממקום שופט, אלא להפך.
זה יום שמאוד טבעי ללכת בו לאיבוד, כי השוק אתמול לא סבל ממחסור ברמזים, אלא מעודף שלהם, ובימים כאלה מי שמחפש את הנר הבא מפספס שלפעמים הנר הוא בכלל לא הסיפור אלא השפה שבתוכה הוא נכתב.
🐘 מה באמת קרה?
אם מקלפים את כל הרעש, השוק שידר אתמול מסר די פשוט, רק שהוא נאמר במבטא חדש. הפגיעה בתשתיות האנרגיה, הלחץ סביב נתיבי השיט, והחשש מאנרגיה יקרה יותר, לא נשארו בעולם החדשות, הם עברו ישר לעולם התמחור, ושם כבר מדובר בשפה שהשוק מקשיב לה הרבה יותר ברצינות מכל כותרת עם דופק גבוה.
זה כבר לא עוד סיפור גיאופוליטי שאפשר להניח בצד ולחזור לגרף כאילו מדובר בהפסקת פרסומות.
זה סיפור שמתחיל במלחמה, אבל מסיים את הערב בתוך אינפלציה, תשואות, ריביות, שווי חברות ועלות הון, כלומר בדיוק במקומות שבהם החלומות היפים של וול סטריט פוגשים את מנהל החשבונות הפנימי שלה.
המדדים עצמם סיפרו את זה בלי צורך במתרגם. הם לא קרסו בפאניקה, אבל גם לא חזרו לדבר בשפת הביטחון, ולעיתים זה אפילו מעניין יותר, כי יום שבו השוק מנסה להתרומם ולא באמת מצליח, הוא יום שבו אתה מבין שלא חסר קונים, חסרה אמונה.
🐘 גם הזהב שינה תפקיד
הקטע הכי מעניין היה מה ירד. בניגוד גמור להיגיון שרוב האנשים רגילים לחשוב לפיו, כשיש פחד בעולם, רבים מיד נוטים לדמיין את הזהב עולה לבמה כמו שחקן ותיק שהוזמן שוב לקבל תשואות, אבל אתמול הוא חטף ירידה חדה, כאילו השוק אמר לו תודה שבאת, אבל הערב אתה לא האירוע המרכזי. אז איפה ההיגיון?
וזה רגע יפהפה למי שיודע לקרוא שוק בלי להתאהב במיתוסים שלו.
כי זהב שיורד ביום של פחד זה לא פרט צבעוני ולא אנקדוטה חביבה, זה שיעור, והשיעור הוא שהשוק כבר לא מדבר כרגע בשפת המקלטים הישנה, אלא בשפת תשואות, דולר, ומחיר כסף שנשאר נוקשה הרבה יותר ממה שהיה לרבים נוח לדמיין.
במילים אחרות, העולם נעשה מפחיד יותר, אבל הכסף לא ברח לרומנטיקה. הוא ברח לחשבון הקר, היבש, הלא מתנצל, זה ששואל לא מה נשמע טוב בכותרת, אלא מה באמת נותן הגנה בתוך משטר ריביות ללא שינוי.
🐘 למה הריבית לא עלתה, אבל הכסף כן התייקר?
ועכשיו מגיעה ההבחנה הדקה יותר, אבל גם החשובה יותר. אומנם הפד לא העלה ריבית, ובכל זאת מי שהקשיב הקשבה פעילה שמע את הכסף מתייקר.
הנה הנקודה החשובה.
כסף לא נהיה יקר רק כשמעלים ריבית, אלא גם כשמורידים ממך את האמונה שהריבית תרד בזמן שנוח לך. ולפעמים זה אפילו יותר אכזרי, כי העלאת ריבית היא סטירה שאתה מרגיש מיד, אבל דחיית תקווה היא כמו חיוך קר ורומז של אנליסט בגולדמן שמבין לפניך מה עומד לקרות בשוק.
סוחרים נופלים לא כי הם לא חכמים, אלא כי הם מקשיבים להודעה במקום להקשיב להשלכה. הם שומעים "אין שינוי", אבל השוק שומע "אל תבנו על הקלה", וזה הבדל קטן מאוד במילים והבדל עצום מאוד בכסף.
🐘 איך זה נראה בתוך המניות?
תסתכלו על מיקרון ותקבלו שיעור שלם בלי לשלם שכר לימוד. החברה סיפקה מספרים יפים, התחזית נראתה טוב, הסיפור נשאר חזק, ובכל זאת המניה ירדה, כי בשלב מסוים השוק מפסיק לשאול אם החברה טובה ומתחיל לשאול אם כבר שילמת עליה מראש גם את מחיאות הכפיים של השנה הבאה.
זה אחד המקומות שבהם השוק הכי אכזרי והכי ישר בו זמנית.
וגם כאן זו אותה שפה חדשה. פחות התרגשות ממה נאמר בדוח, ויותר רגישות לשאלה מה כבר מגולם, מה כבר סופר, כמה אוויר יש במכפיל, ואיזה עולם ריביות החברה הזאת באמת צריכה לשרוד כדי להצדיק את השווי שיושב עליה.
🐘 אז מה באמת צריך לקחת מזה?
אני חושב שהלקח של אתמול פשוט יותר ממה שנדמה לך. זה לא היה יום שחייב אותך לדעת הכל, אלא יותר יום שחייב אותך לדעת מה לבחון ראשון, מה לבחון שני, ומה בכלל להשאיר בחוץ.
ראשון אנרגיה ואינפלציה. שני ציפיות ריבית. שלישי תמחור נכסי סיכון בעולם שבו הכסף אולי לא התייקר על הנייר, אבל כבר מזמן הפסיק להרגיש זול בלב של השוק, וכשזה קורה, הרבה מניות מתחילות להתנהג כאילו עליהם לחשב שווי מחדש.
ומי שפספס את זה אתמול לא בהכרח פספס כי הוא לא ראה. לפעמים הוא פשוט עדיין ניסה להקשיב לשפה של אתמול, בזמן שהשוק כבר עבר לדבר בשפה של אספקת אנרגיה, תשואות, דחיית הקלות, והיררכיה הרבה יותר קשוחה.
🐘 מה הלאה?
מכאן והלאה אני לא מחפש להיות דרמטי. אולי להיות מדויק, כי דיוק הוא אחת מצורות החמלה הכי יפות שסוחר יכול להעניק לעצמו בימים כאלה, במיוחד כשמסביב כולם מתאמצים להראות חכמים, מהירים ורעשנים יותר ממה שהם באמת.
אם השוק יתחיל להחזיר לעצמו אחיזה, זה לא יקרה כי מישהו שוב עלה למסיבת עיתונאים עם משפט מלוטש ומבט בטוח.
זה יקרה כשנראה ירידה אמינה בלחץ האנרגטי, התייצבות בתשואות, וחזרה של קונים שמסוגלים להחזיק מחיר כמו אנשים שבאו לעבוד, לא כמו ילדים שלוחצים על זמזם ובורחים בצחוק.
אני מסתכל על הימים האלה לא כעל עונש, אלא כעל ניקוי לקראת האביב, לקראת פסח.
כי בסופו של דבר, הכנר בתחנה סיים לנגן. השקט שנוצר אחרי הצליל האחרון היה חזק יותר מכל הרעש של הקרונות וההמולה. רק אדם אחד עצר, הביט בו וחייך. הוא לא היה סוחר או שכן, הוא לא קרא את הכותרות באותו בוקר. הוא פשוט ידע להקשיב למוזיקה, לא לרעש הרקע.
השוק כנר גאון, אפילו הדיסטורשן שבו הוא הרמוניה.
שבת שלום,
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
אמ;לק
השוק אתמול לא נבהל רק מהכותרות, הוא התחיל לתמחר מציאות חדשה של אנרגיה יקרה יותר, הורדות ריבית שמתרחקות, וכסף שכבר לא מרגיש זול גם ללא העלאת ריבית. מי שרוצה להבין את השוק עכשיו צריך פחות לרדוף אחרי כל כותרת ויותר להבין באיזו שפה חדשה הכסף הגדול כבר התחיל לדבר.
האם נפט בדרך לתיקון מטה?!מי שעוקב יודע שהייתי מאוד לונגיסטי בתחילת 2026 על הנפט עם חשיפה לסקטור, חברות נפט וחוזים עתידיים אבל,
כעת זה נראה שאנחנו לקראת תיקון מטה כי בסופו של יום לאורך ההיסטוריה אנחנו רואים שהנפט מזנק אל מעבר ל-100$ לפרק זמן שעד חודש (פחות או יותר) ואז חוזר לממוצע שלו.
כעת ניתן לראות בתעודת USO שאנחנו כבר מספר ימיםנעים סביב אותו המחיר עם שליטה של המוכרים באזור התנגדות.
כניסה במחיר נוכחי: 117.50$
סטופ במחיר: 125$
יעד ראשון: סגירת הגאפ במחיר של 108$ ואז נחשב מסלול מחדש.
אין זו המלצה ואינני יועץ השקעות אלא לצורך לימוד בלבד.
סקירה יומית 19.3.26 - ערוץ דיסני בלילהזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
ערוץ דיסני - 19 במרץ 2026
אתה בוהה במסך השחור של הטלפון שמונח עליך בממ"ד, בטוח שראית הבהוב קטן של אור בזווית העין.
אתה מרים אותו במהירות, לוחץ על הכפתור הצידי, ורואה מסך נקי לגמרי מהתראות, שותק כמו דג באקווריום ריק מאדם. אתה מניח אותו בחזרה, נושם עמוק, ומוצא את עצמך עושה בדיוק את אותו הדבר שוב חצי דקה לאחר מכן, בלי שום סיבה הגיונית בעולם.
זו לא באמת ציפייה להודעה ספציפית מהצבא או מהמשפחה, אלא דחף בלתי נשלט לוודא שהשתיקה הזו היא לא תקלה טכנית בחיבור שלך למציאות.
הפעולה הזו חוזרת על עצמה במעגלים, ניסיון נואש לייצר ודאות בתוך חדר בטון שבו הזמן פשוט מסרב לזוז קדימה בצורה נורמלית. אתה מחפש סימן, שביב של מידע שיגיד לך שהכל בסדר, בזמן שהקירות מסביב שומרים על שתיקה רועמת ומלחיצה.
גם אתמול על המסכים, רובנו היינו בתוך הלופ הזה, מחכים שההבהוב הירוק של הנר הקודם יהיה ה"הודעה" שמשנה את כל התמונה הגדולה.
כפי שכתבתי לכם רק אתמול, הנר העולה ההוא לא היה התחלה של מגמה חדשה, אלא האף של פינוקיו שצומח בשידור חי מול הפרצוף שלכם. זו הייתה מלכודת דבש קלאסית בתוך מבנה יורד, שנועדה למשוך את ה"גוּפים" שמתקשים לקנות כשכל האורות האדומים כבר מהבהבים בטירוף.
השוק הזה לא מחפש לעשות לכם חיים קלים, הוא מחפש את האופטימיות הלא מבוססת שלכם כדי להפוך אותה לארוחת צהריים דשנה ומזינה.
מי שמופתע מהמשך הירידות היום פשוט סירב להסתכל על המגמה הגדולה והעדיף להאמין לסיפורי פיות בתוך יער אפל ומסוכן. בואו נצלול לתוך מה שקרה אתמול באמת, לפני שדונלד דאק יתחיל לזרוק חפצים על המסך מרוב תסכול, כי צפייה בערוץ דיסני בלילה לגמרי השפיע לי על הכתיבה ביום.
🐘 למה קרואלה דה ויל מנהלת לנו את תיק ההשקעות?
הנתונים של מדד ה-PPI שנחתו עלינו אתמול הרגישו כאילו קרואלה דה ויל, הנבלה הקלאסית מהסרט על הכלבים, נכנסה לחדר עם חיוך רחב והחליטה לגנוב לכולם את השלווה. 0.7% של עלייה במדד המחירים ליצרן זה לא סתם עוד גרף משעמם בבלומברג, זה המנוע של האינפלציה שפועל על טורבו ושורף תחזיות בקצב מסחרר.
כשהיצרנים משלמים יותר על חומרי גלם, הם לא הולכים לספוג את הכאב הזה בשקט לטובת הציבור, אלא יגלגלו אותו ישר לתוך הסטופ-לוס שלכם בגרף.
השוק הבין את זה בשנייה אחת, וכל האופטימיות של שלשום התפוגגה כמו עשן צבעוני בסרט מצויר שבו הנבל תמיד מנצח בסופו של דבר. המציאות הכלכלית היא לא סרט של דיסני עם סוף טוב מובטח, היא זירה קשוחה שבה המספרים לא מרחמים על מי שחי באשליות.
תוסיפו לזה את האיומים מטהרן על מתקני האנרגיה, ותקבלו את סקאר מ"מלך האריות" זומם להפיל את הממלכה לתוך תוהו ווהו של נפט יקר ובוער.
הנפט אולי סיים את היום בנסיגה קלה, אבל החרדה כבר ננעצה עמוק בתוך הגרפים והפכה לחלק בלתי נפרד מתמונת המצב הכללית שלנו. זה בסדר גמור להרגיש את הלחץ הזה, כי רק מי שלא מבין את חומרת המצב נשאר אדיש כשהמדדים המובילים מתחילים לקרוס.
השוק אתמול פשוט נרמל את מה שהיה ברור לכל מי שעיניים בראשו: המגמה היורדת עדיין כאן, והנר העולה היה רק תיקון טכני חסר משמעות אמיתית. האופטימיות היא מצרך יקר, אבל במסחר היא יכולה להיות רעל אם היא לא מחוברת לעובדות שמונחות על השולחן.
אנחנו לא כאן כדי לנחש, אנחנו כאן כדי לקרוא את המפה כפי שהיא מופיעה על המסך, בלי פילטרים של תקווה או פחד.
🐘 מה קרה כשמיקי איבד שליטה על המים?
ג'רום פאוול עלה אתמול לדוכן והתנהג כמו מיקי מאוס ב"שוליית הקוסם", שמנסה לעצור את המים עם מילים בזמן שהחדר כבר די מוצף.
הוא דיבר על צמיחה של 2.4% כאילו מדובר במטה קסמים שיפתור הכל, אבל שכח לציין שהאינפלציה ממשיכה לעלות למרות כל הלחשים שהוא ממלמל בביטחון. כשהוא רמז שהמהלך הבא עשוי להיות בכלל העלאת ריבית, השוק שמע את קול נפילת האסימון בתוך הבור העמוק של "ארץ לעולם לא".
הנאסד"ק והדאו ג'ונס לא סתם ירדו אתמול, הם ניפצו את הממוצעים הנעים כאילו היו עשויים מצמר גפן מתוק שנמס בגשם הראשון של העונה.
אותן רמות טכניות שכולם בנו עליהן כחומות של טירה בצורה, התגלו כציורים בתוך ספר ילדים שלא מסוגלים להחזיק את משקל הפחד המצטבר. ה-S&P 500 נעצר בקושי מעל ממוצע 200, אבל התחושה היא שהקירות של הטירה הזו די סדוקים ורק מחכים למכה הבאה כדי להתפרק.
הירידות אתמול היו רוחביות ואגרסיביות, עם 11 סקטורים שכולם סיימו בטריטוריה אדומה כמו הגלימה של כיפה אדומה ביער הכי חשוך שיש.
לא מדובר פה במימוש קטן ומנומס, אלא בהצבעת אי-אמון קולקטיבית של הכסף החכם בכל מה שקשור לניהול סיכונים במציאות הכלכלית החדשה והמתפתחת. כשהצריכה הבסיסית והמותרות חוטפות מכות במקביל, זה סימן שהשוק כבר לא קונה את הסיפורים על סוף טוב והצפוי אולי במערכה השנייה.
הכסף הגדול מחפש כעת את נוסחת השווי החדש לאור המצב הגיאופוליטי המתוח והאינפלציה שפשוט מסרבת להתכווץ לפי הפקודה של הבנק המרכזי.
הסוחר המתחיל מחפש "תמיכה" בגרף, אבל ביום כזה התמיכה היחידה שאפשר למצוא היא בבקבוק הערק ששוכב אצלי במקרר לרגע שחבר קרוב יבוא לבקר. או אז אני מוציא לנו איזה שוט או שניים וקצת אדם חוט לפתיחת התיאבון וצינורות המחשבה, כי לפעמים רק אלכוהול טוב יכול לנקות את הרעש.
🐘 איך לזהות את הפיל בתוך המהומה?
החוכמה בשיטת הפיל היא לא לנחש איפה היפה והחיה ירקדו הערב, אלא להרגיש את הסטייה הקטנה ביותר במשקל הפיל לפני שהוא מזיז רגל.
אנחנו לא סוחרים את ה"אולי" או את התקוות לרווח מהיר מהמנורה של אלאדין, אנחנו סוחרים את המציאות הבלתי ניתנת להכחשה של זרימת הפקודות. מי שמסתכל רק על המחיר מפספס את כל העומק, כי הסיפור האמיתי תמיד מסתתר בנפח המסחר ובוויתור המוחלט של הקונים בנקודות קריטיות.
כמו שג'סי ליברמור אמר פעם: "השוק מעולם לא טועה, הדעות של אנשים כן", ואתמול הדעות של האופטימיים התרסקו על קרקע המציאות של וול סטריט. בתוך כל האדום הבוער הזה, היו כמה איים של עקשנות ששווה לשים לב אליהם, כמו לולולמון או Williams-Sonoma שניסו להחזיק ראש מעל המים. גם מיקרון עמדה בפרץ כמו המאבטח של טירת דיסני בלילה סוער, מסרבת להיכנע ללחץ המכירות המטורף ששטף את סקטור השבבים.
חשוב לזכור שבימים של ירידה רוחבית זה לא זמן להיות גיבורים גדולים שמנסים "לתפוס את התחתית" ולהציל את העולם עם פוזיציה אחת.
זה הזמן להיות חכמים ולהשקיע באיזון הפנימי שלנו לראות את המציאות כפי שהיא, כדי שנוכל ליישם עליה באדיקות את ניהול הסיכונים שלנו.
המיומנות הכי חשובה של סוחר מקצועי היא היכולת לשבת על הידיים כשהתנאים לא לטובתו, ולחכות לרגע שבו היתרון הסטטיסטי חוזר אליו.
🐘 מה אם פינוקיו יחליט להמשיך לשקר?
מי שישרוד את הימים הקרובים יהיה זה שיבין שהשוק כרגע הוא זירה של טורפים, והדרך הכי טובה לא להיאכל היא פשוט לחכות לבהירות.
אני אמשיך לעקוב אחרי כל תנועה, אחרי כל פער חשוד בין המדדים ואחרי הלחץ על האג"ח ל-10 שנים, כדי למצוא את נקודת המפנה האמיתית בשטח. המטרה שלי היא לא להיות צודק מול השוק או להוכיח משהו לאף אחד, אלא להיות מסונכרן עם זרם הכסף הגדול שמכתיב את המהלכים.
בסוף, כשאתה יוצא מהממ"ד והאפליקציה אותתה לך "אפשר לצאת", אתה מפנים שהסדר המחשבתי הזה הוא מה שמחזיק אותך שפוי בתוך עולם שיוצא מדעתו.
היציבות לא מגיעה מהחוץ, מהפלאפון, היא נבנית בתוך התהליך המקצועי שאתם מפתחים לעצמכם כסוחרים שמבינים את חוקי המשחק האכזריים אך ההגיוניים.
היום ראש חודש ניסן, נברך ונקום לעוד יום של חיות טובה, ואנחנו נגיע אליו חדים יותר, ציניים במידה נכונה, ובעיקר מבינים את חוקי החיים האמיתיים.
אלו החוקים שבהם לפעמים החוכמה השקטה גוברת על הצדקנות הרועשת, והיכולת להמתין שווה הרבה יותר מהצורך להגיב לכל תנודה קטנה בגרף.
המעגל נסגר לא כשקיבלת הודעה בטלפון, אלא כשמצאת את השקט שלך בתוך תהליך הכניסה והיציאה מהממ"ד כפעולה מצילת חיים.
חודש טוב ומבורך.
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
אמ;לק
היום העולה היה שקר של פינוקיו בתוך מגמה יורדת, וה-PPI הלוהט רק אישר את זה. אל תהיו "דונלד דאק" שפועל מלחץ; תהיו "הפיל" שמחכה בשקט לזיהוי טביעות הרגל של הכסף הגדול. הסבלנות היא הנכס הכי רווחי בתיק שלכם כרגע.
סקירה יומית 18.3.26 בעלות על החיים שלנוזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
בעלות על החיים שלנו - 18 במרץ 2026
בזמן שהכותרות בבלומברג צורחות על טילים נוחתים בשדות גז באמירויות ונפט מגרד את ה-96 דולר מלמטה, רוב האנשים עסוקים בלבנות תסריטי אימה בראש שלהם.
הם רואים את המיכליות בוערות במפרץ ומחפשים איפה להחביא את הכסף, כאילו הסוחר החובבן הוא איזה יצור פחדן שבורח מהצל של עצמו בכל פעם שמישהו מדליק גפרור, שלא לדבר על פחד שלו מעתיד התעסוקה האישי בעקבות מהפכת ה-AI.
העולם בחוץ בוער. המיכליות פולטות אש לתוך השמיים, הסוחר המתחיל בוהה במסך ומרגיש שהנה, הגיע הקץ לכל הירוק הזה שהיה לו בתיק. הדיסוננס הקוגניטיבי נכנס לפעולה ומייצר אצלו תחושה מציקה ומעצבנת שמשהו כאן לא הגיוני בכלל.
כאילו איך לעזאזל המדדים מסרבים לרדת למרות שחצי עולם בלהבות והדלק בתחנות עומד להתייקר כאילו הוא עשוי מזהב נוזלי שנמזג ישר מהמחצבות?
התשובה פשוטה ובו זמנית עמוקה כמו פילוסופיה של סוקרטס ביום שבו הוא החליט שצדק זה רק מושג יחסי, כי השוק כבר מזמן לא סופר את מה שקורה עכשיו.
בזמן שההמון עסוק לצעוק בלב "שריפה" ולחפש את המטף הקרוב, הכסף החכם עסוק בלבדוק מי נשאר בבניין כדי לקנות ממנו את כל הנכסים בנזיד עדשים. פרדוקס המיכלית הבוערת הוא המבחן האולטימטיבי עבורכם, המבחן שבו אתם נדרשים להפריד בין הרעש הלבן לבין עקבות הכסף האמיתי שצועד בשביל הנסתר.
🐘 השעון שלא סופר דולרים אלא פעימות לב
תעצרו רגע את המרוץ המטורף אחרי הנרות בגרף ותחשבו למה לעזאזל בחרתם במסע הזה של להיות סוחרים מלכתחילה, האם זה באמת רק בשביל הספרות שעשויים להופיע לכם בחשבון הבנק?
כי חשוב שתדע שהמטבע האמיתי במסחר הוא לא הדולר וגם לא הביטקוין
אלא הדקות והשעות שאתם מקווים לקנות בחזרה מהחיים שלכם בכל יום מחדש. כל טרייד שאתם כופים על השוק מתוך תסכול הוא בעצם דקה שאתם גונבים מהחופש העתידי שלכם ומהשקט שרציתם להעניק לעצמכם כשיצאתם לדרך.
אנחנו סוחרים כדי לקנות זמן, אבל בדרך אנחנו הופכים לעבדים של השעון הדיגיטלי שסופר לנו רווחים והפסדים במקום לספור רגעים של נחת. המסך הוא סוג של רעב בלתי נגמר שאוכל לכם את החיים אם לא תלמדו להציב לו גבולות ברורים של בעלות וריבונות עצמית.
בעלות אמיתית על החיים מתחילה ברגע שבו אתם מפסיקים לספור טייקים ונקודות ומתחילים לספור כמה פעמים נשמתם עמוק ובנחת בכל יום בלי קשר למחיר הנפט.
אתם חושבים שהצלחה במסחר תביא לכם חופש, בזמן שהאמת היא שרק אדם חופשי באמת יכול להצליח במסחר. הסדר הוא הפוך, תשלטו על הבחירה אז הרווחתם חופש שמוביל להצלחה.
אם התיק שלכם מנהל לכם את החיוך בערב בשל התוצאה שלו, אתם לא בעלי הבית, אתם סתם דיירים בשכירות מוגנת בתוך גיהינום רגשי.
🐘 איך המדד לא ירד?
תסתכלו על הנתונים היבשים של אתמול בלי לנסות "להבין" אותם עם הראש הלוגי שלכם, פשוט תתבוננו בהם כמו אדריכל על מבנה עצום. הנאסד"ק עלה בחצי אחוז למרות שאנבידיה החליטה לרדת קצת, מה שמוכיח שהכוח האמיתי עבר למקומות פחות "סקסיים" אבל הרבה יותר יציבים.
תהליך של רוטציה שקטה, כזה שבו ה"פילים" מחליפים את החליפות הנוצצות שלהם בבגדי עבודה אפורים ועוברים למניות הזיכרון כמו מיקרון.
אנדי ג'אסי, האיש שמנווט את הספינה של אמזון, זרק אתמול פצצה של אופטימיות כשטען שהבינה המלאכותית תכפיל את התחזיות של AWS עד שנת 2036.
זהו סוג של היפנוזה תאגידית משובחת, ניסיון למכור לנו עתיד דמיוני רחוק בזמן שאנחנו רק מנסים להבין אם המניה תעלה היום או מחר. הפיל שלנו לא קונה סיפורים על העשור הבא, אבל הוא כן רואה את אמזון מטפסת בעקביות בזמן שכל השאר עסוקים בחרדות הקטנות של השוק הנוכחי.
🐘 איך לא להשתגע כשהעולם מחליט לעשות דווקא?
אני יודע בדיוק מה עבר לכם בלב כשראיתם את מניות הביטחון כמו לוקהיד מרטין יורדות דווקא כשיש ריח של מלחמה באוויר, היגיון אמר לכם שזה דווקא צריך לעלות.
זו תחושה של בגידה צורבת, כאילו חוקי הפיזיקה הכלכליים הפסיקו לעבוד עבורכם, משהו שכח לעדכן אתכם בגרסה החדשה של המציאות.
עוד קצת ימים וחודשים בשוק ותבין כי הגיון השולט הוא אחר, האמת של "קנה בשמועה ומכור בחדשות" זהו ״חוק טבע״ חזק יותר מכל כוח משיכה שאי פעם הכרתם בעולם הפיזי.
המקצוענות שלכם לא נמדדת ביכולת לנחש את כיוון הנפט או את הציוץ הבא של איזה פוליטיקאי, אלא ביכולת שלכם לנרמל את הבלבול המנטלי הזה.
אם מצאתם את עצמכם מתוסכלים מול המסכים, דעו שזה רק בגלל שאתם עדיין מחפשים צדק במקום שבו יש רק אינטרסים קרים זרימת פקודות קובעת.
אתם צריכים ללמוד לחייך אל הדיסוננס הזה, להבין ששם ההזדמנות הכי גדולה שלכם להתעלות מעל יתר המתחילים ולהפוך לציידים שקטים של הזדמנויות.
הכסף הגדול לא נעשה מהחשיבה המאומצת והדאגה המיותרת, אלא מהישיבה על הידיים והיכולת לתת לשוק לעשות את שלו בלי להתערב לו בתוכניות.
לפעמים הפעולה הכי רווחית שאתם יכולים לבצע היא פשוט לא לעשות כלום, לתת לטירונים להוציא את העצבים שלהם על הגרף בזמן שאתם מחכים בסבלנות.
האופטימיות שלכם היא מנוע חזק מאוד, אבל בלי הגה של משמעת וראייה פילוסופית רחבה, אתם רק מתרסקים מהר מאוד לתוך קיר של אכזבה.
🐘 מה מחכה לנו בחדר ההמתנה של הפד?
היום אנחנו נכנסים למה שאני מכנה "חדר ההמתנה לתליין", אותו שקט מתוח ומורט עצבים שלפני הכרזת הריבית של ה-FOMC שתרעיד את הכל.
השוק אתמול נסוג מעט מהשיאים שלו לא בגלל פחד משתק, אלא בגלל זהירות בריאה של מי שיודע שאין טעם לרוץ לתוך ערפל. זהו רגע של התכנסות פנימית, זמן שבו הכוחות הגדולים באמת עושים את החשבון הסופי שלהם לפני שהם מחליטים לאן להזיז את המסה שלהם.
אל תנסו להיות גיבורים גדולים לפני שהצהרת הריבית יוצאת לאור, כי השוק לא מחלק צל"שים לאלו שקופצים לתוך המים בלי לבדוק את העומק.
ההזדמנויות הגדולות של מרץ 2026 עדיין מחכות מעבר לפינה, והן יגיעו רק לאלו שיודעים לקרוא את המפה ולא רק את הכותרות המפחידות. תזכרו שהשוק הוא בסך הכל מראה של הנפש שלכם, ואם אתם רואים שם רק כאוס, כנראה שאתם צריכים לנקות את המשקפיים המנטליים שלכם.
🐘 לחזור להיות בעלי הבית
בסופו של יום, הנפט יכול לעלות ל-100 דולר ואמזון יכולה להבטיח לנו הרים וגבעות עד שנת 2036, אבל אתם נשארים עם עצמכם מול המסך.
אם תצליחו להבין שהזמן שלכם הוא המשאב הכי יקר שיש לכם, תפסיקו לבזבז אותו על עסקאות שנולדו מתוך פחד מהחמצה או תסכול רגעי.
הבעלות על החיים שלכם תחזור אליכם ברגע שבו אתם מבינים שהשוק הוא כלי שנועד לשרת אתכם, ולא כת דתית שאתם צריכים לרצות בכל מחיר.
הדרך לרווחיות יציבה עוברת דרך השלמה עם העובדה שאנחנו לא יודעים הכל, ושזה בסדר גמור להיות הצופה השקט מהצד כשכולם צורחים בבהלה או בשמחה. כשאתם מפסיקים להיות עבדים של התנודה, אתם הופכים להיות הבעלים של התוצאה.
כמו שאמר פעם אגדת המסחר אד סיקוטה: "כל אחד מקבל מהשוק בדיוק את מה שהוא רוצה", ואם אתם רוצים חופש, אתם חייבים להתחיל להתנהג כמו אנשים חופשיים כבר עכשיו.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
אמ;לק
השוק מוכיח חוסן מפתיע מול זינוק במחירי הנפט $96 ומתיחות גיאופוליטית במפרץ הורמוז. בזמן שהענקיות כמו אנבידיה נחות, אנחנו רואים רוטציה שקטה לכיוון מניות השבבי הזכרון וחוזק במדד השוויוני, מה שמעיד על איסוף סחורה מתחת לרדאר. המסר המרכזי ליום המסחר הקרוב: אל תנסו להיות גיבורים רגע לפני הכרזת הריבית של הפד.
סקירה יומית 13.3.2026 - השוק חזר לדבר בשפת המחירזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
השוק חזר לדבר בשפת המחיר, 13 במרץ 2026
אתמול בסקירה כתבתי על שבריריות, רבים הבינו את הרמז בזמן ושלחו לי הודעה מחייכת. יש דלתות שלא צריכות להיטרק כדי שתבין שמשהו השתנה.
הן עדיין נפתחות, עדיין עושות את העבודה, אבל פתאום יש בהן חריקה קטנה כזאת, לא דרמטית, לא היסטרית, רק מספיק כדי שמי שמקשיב באמת יבין שהמנגנון כבר לא נע חלק כמו אתמול. ככה בדיוק הרגיש לי השוק אתמול, לא שבור, לא מבוהל, פשוט פחות חלק, פחות נדיב, ובעיקר כזה שחזר להזכיר לכולם שבסוף, מאחורי כל סיפור יפה, יושב מחיר אמיתי.
אתמול לא היה יום של "עוד ירידות", אלא יום שאפשר לצמצם לחצי משפט כמו "המשקיעים חוששים". זה היה יום שבו השוק חזר לדבר בשפה שהוא הכי פחות אוהב. לא חזון, לא הבטחה, לא AI, אלא כמה עולה חבית, כמה עולה כסף, וכמה יעלה לנו להתעלם מזה. המדדים פשוט תרגמו למסך את מה שהנפט כבר אמר קודם.
הדאו ירד 739 נקודות, הנאסד"ק איבד 1.78 אחוז, וה-S&P 500 ירד 1.52 אחוז. על פניו זו נראית כמו עוד כותרת אדומה, אבל מי שנוהג כמונו לרדת לעומק רואה משהו נוסף, אין כאן פאניקה של מכירות, אלא תמחור מחדש של המחיר של המציאות.
זה הבדל עצום, כי בהלה לפעמים חולפת מהר, אבל מציאות יקרה נוהגת להישאר עוד קצת זמן.
🐘 לא המניות הובילו, אלא העלות הובילה
הנפט טיפס בחדות מחדש לכיוון 100 דולר לחבית, אחרי דיווחים על פגיעה נוספת במכליות והחרפה במתח סביב מיצר הורמוז. זה לא עוד פרט גיאופוליטי בצד המסך, אלא עורק ראשי שדרכו עובר חלק עצום מהאנרגיה של העולם. כשיש לחץ על העורק הזה, השוק לא שואל רק מה קרה, אלא כמה זה עומד לעלות לכולנו.
ופה בדיוק הנקודה שרוב הסוחרים מפספסים בימים כאלה. הם רואים מניות טכנולוגיה נחלשות, שבבים יורדים, מגה-קאפ נסוגות, וחושבים שזה סיפור של סקטור. אבל האמת האובקטיבית היא שהשורש של היום לא ישב בטכנולוגיה, אלא במעבר חד מהעולם של חלומות לעולם של תמחור ועלות.
כשמחיר הנפט מזנק, השוק לא שואל רק מה יקרה לחברות האנרגיה. הוא שואל מי ישלם יותר על תדלוק, מי יראה שחיקת מרווחים, מי יספוג עלויות הובלה, מי יידחק על ידי ריבית גבוהה יותר, ואיך כל זה מחלחל לציפיות האינפלציה בדיוק ברגע שבו כולם קיוו שהפד כבר מתחיל להתרכך לקראת הורדה נוספת.
פתאום השיחה מפסיקה להיות "מתי הריבית תרד" ומתחילה להיות "רגע, אולי עדיף לא להוריד את הריבית?".
🐘 הכסף נהיה פחות רומנטי
זה גם מסביר למה הסקטורים החזקים יחסית היו אנרגיה, יוטיליטיז וצריכה בסיסית, בזמן שטכנולוגיה, תעשייה, צריכה מחזורית, פיננסים ונדל"ן היו חלשים יותר. לא כי העולם נגמר, אלא כי השוק עשה את מה שהוא עושה כשהוא מתבגר ליום אחד, הוא עבר ממצב של "מה מלהיב אותי" למצב של "מה חייבים לצרוך גם כשהעולם מתייקר".
במילים פשוטות, אתמול וול סטריט פחות התאהבה בצמיחה, ויותר בדקה מי מסוגל לנשום גם כשהאוויר נהיה דליל ויקר.
יש בזה משהו כמעט קומי. יום קודם עוד אפשר היה לראות עמידות בחלק מהשמות הגדולים, ואז מגיע עוד סיבוב של עליית נפט, ופתאום גם החברות הכי נוצצות נזכרות שהעולם עדיין עובד על אנרגיה, מימון ועלות הון.
תראה למשל את מה שקרה בתעשייה, בתעופה, בהובלה, בקרוזים ואצל קבלני הבנייה. כל אחד חטף מסיבה קצת אחרת, אבל כולם ישבו תחת אותו ענן מחשבתי, דלק יקר יותר, כסף יקר יותר, ושוק שפחות מוכן לתת פרמיה על חלום טוב.
לא כל מניה ירדה מאותה סיבה, אבל הרבה מאוד מהן נסחרו תחת אותו נרטיב ואותה חרדה.
🐘 התשואות כבר הבינו
גם שוק האג"ח נתן אישור נקי לסיפור הזה. תשואת האג"ח לשנתיים עלתה ל-3.76 אחוז, תשואת ה-10 שנים ל-4.27 אחוז, מה שאומר שהשוק התחיל לתמחר מחדש עולם שבו האינפלציה פחות ממושמעת ממה שקיוו, והפד פחות חופשי להוריד ריבית.
זה אולי נשמע פחות דרמטי מכותרת על מכליות ונפט, אבל במסחר אמיתי לפעמים כמה נקודות בסיס עושות יותר רעש מאלף פרשנים.
סוחרים מתחילים רואים יום אדום וחושבים שהיו צריכים להיות חדים יותר, מהירים יותר, אמיצים יותר. אבל האמת הרבה יותר פשוטה מזה. ביום כזה, מי שלא זהה את הקשר בין נפט, תשואות וסקטורים, לא בהכרח פספס בגלל חוסר יכולת, אלא פשוט כי הוא הסתכל רק על החלון במקום על שעון חום מנוע.
אני לא שיפוטי כלפי הסוחרים שמתחילים. להפך, זה טבעי לגמרי. רוב האנשים הורגלו להסתכל על מה שזז הכי חזק על המסך, לא על מה שמזיז את מה שזז הכי חזק על המסך. אני כן שיפוטי על כך שיש להם אפשרות ללמוד לסחור ברמה אחרת והם לא עושים זאת.
🐘 הבלבול היה הגיוני
יש משהו שמוסיף עוד משקל לבלבול, והוא שהנתונים הכלכליים עצמם לא נראו כמו קטסטרופה. התחלות הבנייה בינואר היו חזקות מהצפוי, גירעון הסחר היה נמוך מהקונצנזוס, תביעות האבטלה הראשוניות נשארו נמוכות יחסית. כלומר, שוק העבודה עדיין לא משדר שבירה.
במילים פשוטות, לא קיבלנו את אותה נחמה קלאסית של כלכלה נחלשת שתכריח את הפד להקל מהר, אלא מצב ביניים מעיק יותר. לו אני אחראי על הכותרת הראשית בעיתון, היא היתה: "הכלכלה לא נשברת, אבל האנרגיה מאיימת לחמם מחדש את האינפלציה".
וזה מצב שהשוק שונא במיוחד. שוק יודע לחיות עם צמיחה, הוא יודע לחיות עם מיתון, והוא אפילו יודע לחיות עם פחד. מה שהוא פחות אוהב זה להיתקע בחדר עם שתי אמיתות לא נוחות ביחד, גם עלויות עולות, וגם עדיין אין מספיק חולשה שתכריח את הבנק המרכזי לבוא עם מים קרים.
🐘 מדד הרוחב סיפרו את האמת
עוד דבר שחשוב להבין הוא רוחב החולשה. זו לא היתה נפילה של כמה שמות מפורסמים בלבד, אלא לחץ רחב יחסית, עם עדיפות ברורה למניות יורדות על פני עולות גם ב-NYSE וגם בנאסד"ק.
זה מסוגי הימים שבו השוק כאילו אומר לך, "הבעיה שלי היום היא לא מניה אחת, אלא מחיר הסביבה כולה".
גם זה פרט שמבדיל בין קריאת כותרת לקריאת שוק. מי שמסתכל רק על המדד רואה אדום. מי שמסתכל על הרוחב מקבל תשובה לשאלה: "האם האדום הזה יושב על גחמה רגעית או על שינוי מצב רוח רחב יותר?".
ואתמול, לפחות בעיניי, זה כבר הרגיש יותר כמו שינוי מצב רוח. לא סוף העולם, לא שבירה סופית, לא אות לנבואה שחורה. פשוט תזכורת לכך שהשוק עבר ליום אחד ממוד של חלום למוד של חשבון.
🐘ומה זה אומר מכאן
הדו"ח הקרוב של PCE נהיה עכשיו רגיש אפילו יותר, לא בהכרח בגלל מה שכבר יופיע בו, אלא בגלל מה שהשוק מפחד שיכנס לקריאות הבאות אם שיבושי האנרגיה יימשכו.
יחד עם זא ובמקביל, בתי השקעות כמו גולדמן זאקס כבר העלו תחזיות מחירי הנפט על רקע הסיכון להמשך הפרעה במיצר הורמוז. ולכן אני לא יוצא מהיום הזה עם קריאת קרב, אלא עם קריאת דיוק.
בימים כאלה פחות חשוב לצעוק "אני יודע מה יקרה", ויותר חשוב להבין באיזו שפה השוק מדבר כרגע. אתמול, בלי הרבה דרמה ובלי צורך בטריק מיוחד, הוא חזר לדבר בשפה העתיקה ביותר בעולם ההון, שפת המחיר.
אני לא יוצא מהיום הזה עם תחושת אסון, אלא עם תזכורת. השוק לא תמיד מודיע בצעקה שמשהו במערכת השתנה, לפעמים הוא רק מתחיל לחרוק. מי שלומד להקשיב לחריקה הזאת בזמן, לא חייב לחכות לרעש הגדול כדי להבין.
כמו שג'סי ליוורמור אמר, "There is nothing new in Wall Street", ואתמול השוק הזכיר שוב שבכל דור הסיפור מתחלף, הכותרת מתחלפת, השחקנים מתחלפים, אבל ברגע שמחיר האנרגיה עולה והכסף מתייקר, גם הטבע של השוק חוזר להיות בדיוק מה שהיה תמיד.
שבת שלום
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
אמ;לק
הדלת לא נטרקה, אבל היא כבר לא נפתחה חלק. אתמול השוק עבר ממצב של תקווה שקטה למצב של תמחור זהיר, כשנפט יקר יותר, תשואות עולות ופחד אינפלציוני החזירו את כולם להתעסק פחות בחלום ויותר במחיר.
סקירה יומית 12.03.2026 הבעיה אינה אינפלציה, הבעיה היא אחרתזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית 12 במרץ 2026
השוק לא חזר להיות אינפלציוני. הוא חזר להיות שביר
יש רגע כזה עם הטלפון, כשהסוללה על 22 אחוז. על הנייר הוא עוד עובד, עוד אפשר לענות להודעה, לפתוח וייז, לבדוק משהו זריז בגוגל. אבל בפנים אתה כבר לא רגוע, כי אתה יודע שזה כבר לא מצב שבו מתנהלים חופשי. אתה לא באמת משוחרר. כל פעולה פתאום נשקלת קצת יותר, כל פתיחה של אפליקציה מקבלת משמעות אחרת, וכל דבר קטן גורם לך לחשוב פעמיים.
ככה בדיוק הרגיש לי השוק אתמול. לא קריסה, לא יום של כותרות אדומות שמוחקות לכולם את מצב הרוח, ולא דרמה מהסוג שגורם לאנשים להילחץ. אבל כן יום שבו השוק עוד עבד, רק כשכבר ברור שהשקט פחות יציב ממה שנדמה. על פניו אפילו הגיע נתון כלכלי סביר. מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה בפברואר בדיוק כפי שהשוק ציפה, וגם מדד הליבה לא הפתיע.
במילים פשוטות, מי שחיפש כותרת כלכלית מרעישה לא באמת קיבל אחת.
🐘 המספר היה בסדר
אבל הבעיה של אתמול לא הייתה התוצאה כאילו המספר. הבעיה הייתה שהמספר הזה כבר מרגיש שייך לעולם של לפני סיבוב הסלמה, בזמן שהשוק עצמו כבר מתעסק בעולם של הסלמה.
הוא כבר לא מסתכל רק על מה שפורסם, אלא על מה שמתחיל להתבשל סביב מצר הורמוז, מחירי האנרגיה, והאפשרות שהשקט שהיה נדמה לנו כסביר, בעצם נשען על קרקע הרבה פחות יציבה ממה שקיווינו.
כשהשוק מתחיל להרגיש שהקרקע מתחתיו נהיית פחות בטוחה, הוא לא מחכה שמישהו יאשר לו את זה בנתון הבא.
ופה בדיוק הרבה סוחרים מתבלבלים, ולא בגלל שהם לא מבינים שוק. להפך. זה קורה דווקא כי הראש שלנו אוהב להיאחז במשהו ברור, נקי, מסודר, במיוחד כשמסביב הכל מתחיל להרגיש קצת מבולגן. נתון כלכלי הוא דבר מסודר.
יש מספר, יש צפי, יש השוואה, יש כותרת. אבל השוק האמיתי לא חי רק על מספרים. הוא חי על ציפיות, על פחדים, על אמון, ועל השאלה אם העולם של מחר יראה דומה מספיק לעולם של היום. ואתמול, השוק התחיל לומר בצורה די ברורה שהעולם של מחר עלול להיות פחות נוח ממה שהמספר של אתמול מנסה לרמוז.
🐘 הסיפור הוא במקום אחר
הסיפור הגדול של אתמול לא היה רק ה-CPI. הסיפור הגדול היה שהנפט עלה חזק, אחרי דיווחים על פגיעות בכלי שיט ומתיחות גוברת במצר הורמוז. וזה כבר משחק אחר.
כי כשמחיר אנרגיה עולה בגלל ביקוש בריא, בגלל פעילות כלכלית, בגלל זה שהעולם צורך יותר, השוק עוד יודע לחיות עם זה. אבל כשמחיר אנרגיה עולה בגלל חשש משיבוש, בגלל פחד, בגלל מתיחות גיאופוליטית, פתאום כל המערכת מתחילה לדבר בשפה אחרת. זה כבר לא רק מחיר. זאת כבר תחושת סיכון שנכנסת לתוך המיינד של השוק.
נכון, גם כאן היה ניסיון להרגיע. ה-IEA המליצה על שחרור 400 מיליון חביות מהמאגרים האסטרטגיים כדי לעזור לאזן את השוק. על הנייר זה נשמע כמו מהלך גדול, ובאמת מדובר במהלך משמעותי.
אבל השוק, כמו שוק, לא מסתפק רק בכותרת של ההודעה. הוא מיד שואל את עצמו אם זה באמת פותר את הבעיה או רק קונה עוד קצת זמן.
לכן גם קיבלנו תמונה קצת מבלבלת במדדים למי שמסתכל רק על השורה התחתונה. הנאסד"ק הצליח לסיים בעלייה קטנה, ה-S&P כמעט לא זז, אבל הדאו ירד יותר, בעיקרון רוחב השוק היה חלש.
זה מסוג הימים שמבחוץ נראים כמעט רגילים, אבל מבפנים כבר מרגישים אחרת לגמרי. ומי שמסתכל רק על כמה המדד סגר למעלה או למטה, מפספס את העיקר. כי לפעמים המדד כמעט לא זז, אבל הכסף בפנים כבר זז אחרת. יותר זהיר, יותר בררן, פחות זורם.
🐘 גם שוק האג"ח שלח אתמול מסר שלא כדאי לזלזל בו.
התשואות עלו, גם בקצה הקצר וגם ב-10 שנים, למרות שנתון האינפלציה לא הפתיע כלפי מעלה. וזה בדרך כלל זה לא בדיוק הסימן של שוק שאומר "הכל בסדר, אפשר להירגע".
להפך. זה שוק שאומר תודה על המספר הסביר, אבל אני עוד לא קונה שקט. אני עוד לא בטוח שהחודש הבא יספר את אותו סיפור. אם מחירי האנרגיה ימשיכו לזוז כמו שהם התחילו לזוז, כל השיח ישתנה מהר מאוד.
🐘 השוק משנה טון
ופה נכנסת העבודה האמיתית של סוחר. לא לנחש כותרות, לא לשחק אותה יודע הכל, לא לנסות להוכיח שהוא יותר חכם מהשוק. אלא להבין מתי השוק מחליף אופי, גם אם הוא עוד לא החליף כיוון בצורה חדה וברורה.
זה הבדל קטן למי שמסתכל מבחוץ, אבל זה הבדל עצום למי שחי את השוק באמת. כי יש ימים שבהם הסיפור הוא לא "לאן המדד הלך", אלא "מה קורה בתוך המדד?".
אני אישית חושב שאתמול היה יום קלאסי שבו השוק אמר: אני עוד מתפקד, אבל אל תתבלבל, אני כבר לא על סוללה מלאה. אני על 22 אחוז. זה אומר פחות חופש, פחות נינוחות, יותר רגישות לכל כותרת, יותר משמעות לכל תזוזה קטנה, ויותר סיכוי שכל סדק קטן יתחיל פתאום להיראות כמו משהו שצריך לשים אליו לב.
וזה בעיניי הסיפור האמיתי של אתמול. לא שהשוק נשבר, אלא שהוא הפסיק לשדר את אותה תחושת חסינות שהרבה אנשים אוהבים להניח כשהמסכים לא אדומים במיוחד.
🐘 עוד סיפור מאתמול
וזה גם מסביר למה מצד אחד ראינו את אורקל מזנקת אחרי דוח חזק ותחזית טובה, מה שהראה שכסף עדיין מוכן לשלם על איכות, על צמיחה, ועל סיפור AI משכנע.
מצד שני, לא כל הטכנולוגיה קיבלה את אותו יחס. במקביל לדוח של אורקל, נשארו בשוק סימני שאלה סביב חובות פרטיים של הרבה חברות תוכנה.
כך ש-JPMorgan סימנה כלפי מטה חלק מתיקי ההלוואות לקרנות אשראי פרטי הקשורות לחוב של חברות תוכנה, וגם עלו סימני לחץ וגידול פדיונות בקרנות בתחום., זה מזכיר לכולם שכאשר הכסף נהיה יקר יותר והעולם נהיה פחות יציב, פתאום השוק שואל שאלות הרבה יותר קשות. זאת אומרת, לא כל מה שנראה טכנולוגיה מקבל אוטומטית את אותו ציון באמון.
🐘 עכשיו צריך לקרוא נכון
להערכתי, הלקח החשוב מאתמול הוא לא שצריך להיות דובי, וגם לא שצריך לברוח. הלקח הוא להבין שהעולם כרגע פחות חסין, ולכן גם תמחור הסיכון משתנה מהר יותר. כותרות גיאופוליטיות יקבלו עכשיו יותר משקל.
גם אם נתוני המאקרו הנוכחיים עוד נראים סבירים, השוק כבר ינסה לתמחר קדימה את האפקט של האנרגיה, את פוטנציאל השיבוש, ואת האפשרות שהחודש הבא ירגיש אחרת. ובימים כאלה, לפעמים התגובה הנכונה היא לא יותר פעילות, אלא יותר דיוק.
אני גם חושב שחשוב לנרמל פה משהו. אם הרגשת אתמול קצת בלבול, זה לא אומר שאתה לא מבין, וזה גם לא אומר שפספסת משהו בסיסי. להפך. זה היה יום עם שני קולות.
מצד אחד נתון יחסית רגוע. מצד שני עולם שמרגיש פחות יציב. ובימים כאלה, בלבול קטן הוא לפעמים סימן בריא.
זה אומר שהבטן שלך מרגישה את המורכבות, ולא ממהרת להלביש סיפור פשוט על מציאות שכבר מזמן לא פשוטה. הבעיה היא לא להרגיש מורכבות. הבעיה היא להתעלם ממנה רק כדי להרגיש יותר נוח.
🐘 אז מה אני לוקח מזה הבוקר תוך כדי כתיבה?
שהשוק לא חזר להיות "בעיית אינפלציה". הוא חזר להיות "בעיית יציבות". וזה כבר משחק אחר. כי מול אינפלציה אתה שואל כמה. מול שבריריות אתה שואל איפה הסדק הבא יכול להופיע.
וכשאתה מתחיל לשאול את השאלה הזאת, אתה נהיה סוחר יותר טוב. פחות מתרגש מכל מספר בודד, יותר קשוב להקשר הכולל. פחות מחפש תשובה מהירה.
ואם אני צריך לסכם את המצב הנוכחי במשפט אחד, אז: השוק לא הפסיק להיות לפעום. הוא פשוט התחיל להתנהג כמו טלפון על 22 אחוז. עדיין פועם, עדיין זמין, אבל כל מי שמבין יודע שזה כבר לא מצב שבו פותחים עוד עשר אפליקציות בלי לחשוב.
יום מבורך
זהר ליבוביץ 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳שיטת הפיל׳
אמ;לק
ה-CPI היה סביר, אבל השוק כבר מביט קדימה על הנפט, הורמוז ועלייה בפרמיית הסיכון. במילים פשוטות, הבעיה כרגע היא פחות המספר של אתמול, ויותר היציבות של מחר.
סקירה יומית 11.10.2026 - הנדלן החדשזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
הנדלן החדש, 11 במרץ 2026
יש בר קבוע שאני אוהב לקפוץ אליו לפעמים, מקום כזה שבו המוזיקה תמיד בווליום הנכון והברמן יודע בדיוק מתי למזוג לי.
בכל פעם שאני מתיישב שם, העין שלי ננעלת על צנצנת הטיפים שמונחת על הדלפק, זו שתמיד מבצבץ ממנה איזה שטר של 50 שקל. הברמן לא באמת קיבל את הטיפ הזה, זה רק תחילתו של ערב. הוא פשוט מספיק חכם כדי לדעת שאנשים נמשכים למקום שבו הכסף כבר נמצא.
הטריק הזה של הברמן הוא המטאפורה הכי מדויקת למה שקורה לכם על המסך בכל יום מסחר מחדש, רק ששם אף אחד לא מנסה להיות נחמד אליכם. רוב הסוחרים זורקים את ה"מטבעות" שלהם לתוך השוק ומקווים לטוב, בזמן שהכסף הגדול כבר סימן לכולם איפה מונחים השטרות הכבדים באמת. המסחר הוא בסך הכל צנצנת טיפים ענקית שבה מי שמבין את חוק שימור המסה, יודע בדיוק לאן השטרות זורמים ומי רק עושה כאילו הוא בביזנס.
המדד הוא המקום שבו הרווחים שלך הולכים למות
אני הולך לחשוף בפניך היום הוא ההבדל המזוקק בין לדשדש בבינוניות לבין להבין איך השוק הזה באמת עובד.
רוב האנשים שסובבים אותך חיים באשליה שכסף פשוט נעלם כשהמסכים נצבעים באדום, אבל האמת היא שהכסף הוא כמו אנרגיה בפיזיקה - הוא לעולם לא נעלם.
חוק שימור המסה קובע שהכסף רק מחליף צורה ועובר מכיס לכיס, ובדרך כלל הוא עובר מהכיס של זה שקונה "מדדים" לכיס של זה שמבין איפה המסה מתרכזת.
כשאתה קונה מדד רוחב רק כי "זה מה שכולם עושים", אתה בעצם מסכים להיות הממוצע של כל הטעויות של כל הסוחרים המתוסכלים בעולם. אתה הופך להיות הדלק שמניע את אלו שיודעים בדיוק איפה המסה באמת מתרכזת בזמן שהשאר עסוקים לנחש מה טראמפ יצייץ בעוד חמש דקות.
התסכול שאתה מרגיש בסוף יום מסחר שבו ה-S&P 500 נראה כאילו לא זז, אבל התיק שלך במינוס, הוא בסך הכל הוכחה שאתה מחזיק בזבל שכולם מנסים להיפטר ממנו, סליחה על הבוטות והישירות.
המקצוענים האמיתיים לא מחפשים "שוק", הם מחפשים ריכוז של מסה במקומות שבהם הלחץ יוצר יהלומים. היכולת הזו לזהות את הריכוז היא הדבר היחיד שמפריד בינך לבין הרווחיות היציבה שאתה חולם עליה בלילות לבנים מול הגרפים.
ברגע שתבין שהמדד הוא רק אשליה סטטיסטית שנועדה להרגיע את ההמונים, אתה תתחיל לחפש את השטרות של ה-100$ שמונחים בפינה הנדלני"ת הנכונה.
מה זה נדל"ן נזיל?
נדל"ן הוא הפרה הקדושה של הישראלים, המקום שבו כולם רצים לשים את הכסף שלהם כדי להרגיש "בעלי בית" עם נכס פיזי שאפשר לגעת בו.
אבל בוא נהיה כנים לרגע, לקנות דירה להשקעה זה קצת כמו להתחתן עם מישהו שאתה לא מכיר רק בגלל שיש לו חיוך יפה בתמונת הפרופיל. אתה נתקע עם חוזים מתישים, דיירים שמתקשרים בשתיים בלילה כי הברז דולף, ונזילות של קרחון באמצע אוגוסט אם פתאום תצטרך את הכסף.
למה לך לעבור את כל כאב הראש הזה הזה כשאפשר להיות "בעל בית" של נדל"ן דרך שוק ההון, עם אותה חשיפה בדיוק אבל עם רמת תחכום של המאה ה-21?
הנתונים מהימים האחרונים מראים ששוק הדיור בארה"ב רושם עליית מחירים חודש אחרי חודש כבר כמעט שלוש שנים ברציפות, למרות כל הדיבורים על ריביות.
דרך מניות הנדל"ן וה-REITs, אתה נהנה מכל העלייה הזו בלי הצורך לרדוף אחרי שוכרים או להתחנן לבנק שיתן לך עוד קצת אוויר בפריסת המשכנתא.
זה לא רק עניין של נוחות, זה עניין של יתרון אסטרטגי שמאפשר לך להניע את המסה שלך במהירות ממקום למקום בלי להשאיר עמלות שמנות. מי שפעל בתחום הנדל"ן דרך המסכים בחודשים האחרונים, גילה שהקירות של שוק ההון הם המחסה הכי שקט והכי רווחי שאפשר לבקש בתוך הכאוס.
אבל האמת שלי יש הגדרה חדשה לנדל"ן טוב
עכשיו, אני רוצה שתפתח את הראש לזווית שבאמת משנה את חוקי המשחק, משהו שרוב הסוחרים שמסתכלים על גרפים פשוט לא מסוגלים לעכל. תפסיק להסתכל על מניות השבבים כעל סקטור טכנולוגי משעמם ותתחיל לראות אותן כבעלי הבית האמיתיים של העולם שבו אנחנו חיים היום.
כל פעם שמישהו מריץ שאילתה ב-AI או מעלה תמונה לענן, הוא בעצם משלם "דמי שכירות" בלתי נראים לחברות השבבים שמחזיקות את התשתית.
השבבים הם הנדל"ן הדיגיטלי הכי מניב והכי חיוני שקיים כיום, והביקוש אליו רק הולך ומתפוצץ בכל דקה שעוברת על השעון שלכם.
ביום מסחר כמו אתמול, כשהנפט צלל ב-11% והשוק רעד מפחד בגלל מוקשים במיצרים, השבבים הראו לכולם שהם הבטון האמיתי של העידן החדש. בזמן ששאר המניות ירדו, מדד השבבים נשאר זקוף, כי העולם לא יכול להפסיק לצרוך כוח מחשוב גם אם הגיאופוליטיקה בוערת.
כשאתה מבין שחברת שבבים היא בעצם ה"קבלן" וה"ארכיטקט" של המרחב הווירטואלי, אתה מפסיק לפחד מתנודות רגעיות בנאסד"ק או מאיזה כותרת בבלומברג. אתה מתחיל להבין למה הכסף הגדול בוחר להתרכז שם פעם אחר פעם, כי בסיבוב הזה של ההיסטוריה, הסיליקון הוא חומר הגלם הכי יקר.
היכולת לזהות את החוזק הזה בזמן אמת היא לא קסם, היא פשוט הבנה של מי מחזיק את המפתחות לבניין הכי חשוב בשכונה הגלובלית בעת הנוכחית.
איך מבחן הלחץ חושף את האמת המסתורית
השוק עושה לכל המניות "מבחן לחץ" בכל רגע נתון, בדיוק כמו שמהנדס בודק כמה משקל גשר יכול לשאת לפני שהוא מתפרק לגורמים.
לדוגמא ביום שבו כל הכותרות מדברות על מלחמות במיצרי הורמוז, רוב המניות קורסות תחת נטל הפחד והאי-ודאות של הסוחרים הקטנים שמחפשים תשובות. אבל אלו שנשארות לעמוד יציבות בתוך הסערה הן אלו שמחזיקות בתוכן את המסה האמיתית, והן אלו שמסמנות לך איפה הכסף החכם מחנה.
המדד שנקרא "חוזק יחסי" הוא הכלי הכי חזק שיש לך בארגז הכלים כדי לראות דרך הערפל הגיאופוליטי המבלבל שנועד להטעות אותך.
זה לא דורש ממך להיות מומחה ליחסי חוץ, אלא רק לפתח את העיניים כדי לראות מי מסרב לרדת כשהשוק כולו מדמם למוות.
מיקוד הוא הכתר שיושב על גוף הבינוניות
שלושה עשורים במסחר לימדו אותי דבר אחד מעל לכל: מי שמחפש להיות צודק לגבי הכל, בסוף טועה לגבי הדבר הכי חשוב - הכסף שלו.
המעבר מלהיות סוחר מתוסכל למי שמייצר רווחיות יציבה מתחיל בוויתור על האשליה שאתה יכול או צריך לנצח את השוק כולו.
המטרה היא לא לנצח את השוק, אלא לרכוב על המסה שמובילה אותו, בדיוק כמו שגולש מנוסה מחכה לגל הכי חזק. תסתכל על הנדל"ן הדיגיטלי ועל החוזק היחסי של השבבים כעל מפת "הנדל"ן" החדשה שלך, ותראה איך הביטחון העצמי שלך נבנה מחדש.
הדרך לרווחיות יציבה סלולה בסיליקון ובקירות נוזליים, והיא מחכה למי שמוכן להפסיק להיות "האיש הפשוט" ולהתחיל להסתכל על הדברים בעיניים מקצועיות.
אז מה עושים כשצנצנת הטיפים מתמלאת
בסופו של יום, אתה יכול להמשיך לזרוק את המטבעות שלך לצנצנת ולקוות שהברמן (או השוק) יחייך אליך בחזרה בסוף המשמרת המתישה שלו.
או שאתה יכול להיות זה שמבין שהשטר של ה-50 שקל שמונח שם למעלה הוא לא מקרי, אלא סימן דרך ברור למקום שבו קורצים לכסף לבוא.
כשאתה לומד להסתכל על השבבים כעל הנדל"ן של העתיד, אתה מפסיק להמר על כותרות ומתחיל להשקיע בתשתיות שכל העולם חייב להשתמש בהן. אל תחפש את הכסף, תחפש את המקום שבו הוא חייב לעבור כדי להגיע ליעד שלו.
בפעם הבאה שאתה רואה את הברמן מסדר את השטרות שלו, תזכור שגם בשוק ההון יש מישהו שמסדר לך את המציאות כדי שתראה רק מה שנוח לו.
אני מזכיר לך המפתח לרווחיות יציבה כבר נמצא אצלך ביד, אתה רק צריך להפסיק ללחוץ על הכפתורים שלא מחוברים לכלום ולהתחיל לפעול לפי חוקי המסה של השוק.
יום מבורך
זהר ליבוביץ
🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ושיטת הפיל לליווי סוחרים
אמל"ק: במקום להיות ה"דלק" של המדדים הבינוניים, תהיו בעלי הבית. ביום שהנפט צולל והשוק רועד, הכסף הגדול עובר לנדל"ן הדיגיטלי האמיתי – השבבים. זיהוי המסה והחוזק היחסי הם המפתחות היחידים שעוקפים את הרעש של הכותרות בדרך לרווחיות יציבה.
מדד ה S&P 500 (SPY) - דיסוננס מאקרו כלכלי וסימני "פיזור" של הכסףתעודת זהות: תעודת הסל SPY העוקבת אחרי מדד ה-S&P 500, משקפת את ביצועי 500 החברות הגדולות בארה"ב ומהווה את הברומטר המרכזי למצב שוק המניות האמריקאי והעולמי.
הזווית הפונדמנטלית והמאקרו: אנחנו נמצאים כרגע בדיסוננס חריף. קיים חוסר קורלציה (נתק) בין מה שקורה בעולם מתיחות גיאופוליטית, נתוני מאקרו מעורבים ואי ודאות כלכלית לבין השווקים ששהו עד לאחרונה באופוריה. היסטורית, פערים כאלה נסגרים בסופו של דבר, והגרף מתחיל לרמוז שהכסף החכם ("המוסדיים") כבר מבין את זה ומתחיל להזרים כסף החוצה.
הניתוח הטכני: הגרף היומי חושף תהליך קלאסי של פיזור סחורה על ידי המוסדיים:
תבנית הכיפה על הגרף ממחישה בדיוק את תהליך הפיזור. במקום לראות שיאים חדשים וחדים, אנחנו רואים התעגלות ועייפות של הקונים. למעשה המוסדיים מוכרים בהדרגה לתוך ביקושים של קמעונאיים כדי לא להפיל את השוק בבת אחת.
לסיכום, השוק נמצא בנקודת הכרעה, תהליך הפיזור שזיהינו על הגרף דורש משנה זהירות והידוק של ניהול הסיכונים.
אין באמור משום המלצה בנוגע לכדאיות השקעה במוצרים או מכשירים פיננסיים כלשהם ואין בדברים משום הזמנה ו/או הצעה לביצוע פעולות במוצרים הנזכרים.
סקירה יומית 10.3.2026זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
חוכמה או צדקנות, 10 במרץ 2026
לכל אחד מאיתנו יש בבית את השלט הזה של הטלוויזיה, זה שהסוללות שלו כבר מזמן גמרו את הסוס אבל אנחנו מעצלות מנטלית מסרבים להשלים עם המציאות. במקום לקום ולהחליף סוללה, אנחנו פשוט קצת מסובבים את הסוללות או לוחצים על הכפתור חזק יותר, כאילו מאמץ פיזי של האצבע יכול לשכנע את האלקטרונים המתים להתעורר לחיים.
זה באג אנושי מרתק - המחשבה שאם רק נחזור על פעולה שנכשלה בעוצמה גבוהה יותר, נקבל פתאום תוצאה שונה לחלוטין שתסדר לנו את הערב.
רוב הסוחרים שאני פוגש מעבירים שנים בלחיצה מטורפת על כפתור ה"מסחר" שלהם, תוהים למה המסך של חשבון הבנק נשאר תקוע בזמן שהם רק מפעילים יותר כוח. הם לא צריכים יותר כוח או יותר מוטיבציה, הם פשוט צריכים להבין שהשלט שלהם לא מחובר לשום מקור אנרגיה אמיתי והם נלחמים בפיזיקה במקום לנצל אותה.
המציאות היא לא מה שאנחנו רוצים שיקרה, אלא מה שקורה בפועל ברגע שאנחנו מניחים את האגו בצד ומתחילים להסתכל על העובדות בצורה אובייקטיבית.
🐘 השיעור המפתיע של חברת HIMS
לאחרונה שמעתי על לא מעט נשים שימוש בקיצורי דרך להרזייה באמצעות עולם הרפואה, אז המנייה הזאת תפסה את תשומת הלב שלי אתמול.
תראו מה קרה אתמול עם חברת Hims & Hers HIMS, חברה שהחליטה להפסיק ללחוץ על השלט המת ולהחליף סוללות מול כל העולם בשידור חי. במשך חודשים הם ניסו למכור "תרופות הרזיה" שהן בעצם תרכובות מאולתרות במעבדה, משהו שדומה לגרסה הביתית הזולה של הלהיטים העולמיים Ozempic ו-Wegovy.
הם נכנסו למלחמה משפטית חזיתית מול נובו נורדיסק, הענקית הדנית שמחזיקה בפטנטים, וניסו לשכנע את השוק שה"קומפאונד" שלהם הוא הדבר הבא.
זה בדיוק כמו סוחר שמנסה לרקוח אסטרטגיה מאיזה אינדיקטור שבור ושלושה סרטוני יוטיוב, ואז מתפלא שהשוק המקצועי מוחץ אותו כמו זבוב טורדני.
אתמול בבוקר הגיע הטוויסט: HIMS הניחה את הנשק, חתמה על הסכם ויתור והודיעה שהיא פשוט תתחיל למכור את התרופות המקוריות והמאושרות על הפלטפורמה שלה. השוק לא רק סלח להם על הזיגזג, הוא העיף את המניה ב-40% למעלה כי הוא הבין שהחברה בחרה ברווחים על פני הפגנת צדק מטופשת.
🐘 הסוחר כרוקח של אשליות
הזינוק המטורף הזה ב-HIMS לא היה פרס על ידע בכימיה, הוא היה מחיאות כפיים סוערות של הכסף הגדול ליכולת של הנהלה לזרוק את האגו לפח.
אתה, כסוחר אופטימי, כנראה עושה בדיוק את מה ש-HIMS עשו לפני השינוי, אתה מוכר לעצמך "זיוף" של אסטרטגיה ומקווה לנס.
אתה מנסה להערים על ה"פילים" של השוק עם רוגטקה שבנית לבד במחסן, ואז אתה נעלב שהגרף לא מתייחס לניתוח ה"מדויק" שלך. מי שלא מבין את המכניקה של השוק, יראה ב-40% האלו מזל טהור או "מניפולציה", אבל מי שמבין עניין רואה פה תנועה נקייה של חשיבה יחסית במקום חשיבה מוחלטת.
הכסף תמיד יזרום למקום שבו יש הכי פחות התנגדות והכי הרבה בהירות ביחס למצב הקודם, והוא בורח כמו מאש מאנשים שמתעקשים להחזיק בדעות במקום ברווחים.
הטרגדיה של הסוחר הממוצע היא שהוא מעדיף להרגיש "חכם" ולהפסיד כסף, מאשר להרגיש "טועה" ולראות את היתרה שלו צומחת בנחת.
🐘 יום שני של דם, נפט וטלפונים
השוק של אתמול היה בית ספר אכזרי לכל מי שחשב שהדעות שלו על גיאופוליטיקה שוות משהו מול זרם הפקודות של המפלצות הגדולות.
הבוקר התחיל כמו סצנה מסרט אסונות, כשהנפט זינק לכיוון ה-120 דולר והנאסד"ק נראה כאילו הוא מתכנן התאבדות קבוצתית מתחת לממוצע ה-200 שלו. כל הכותרות בבלומברג צעקו "מלחמה באיראן", והסוחר הממוצע כבר ראה בעיני רוחו את מחיר הדלק בתחנה עוקף את מחיר הזהב למנקה.
הלחץ על האנשים היה כל כך חזק שאנשים מכרו כל מה שזז, בטוחים שהם מצילים את מה שנשאר מהתיק שלהם לפני המפץ התרסקות הגדול.
ואז, ברגע אחד של תזמור מושלם, הגיע הטלפון של טראמפ לכתבת CBS, ויג'יה ג'יאנג, והודיע לעולם שהמלחמה "עשויה להיגמר בקרוב מאוד". הנפט התרסק מ-120 ל-85 דולר בתוך דקות, והמדדים ביצעו פניית פרסה כל כך חדה שהיא השאירה סימני כאב לכל מי שמהיר לצאת.
🐘 רנטגן לתוך זרם הכסף
בזמן שההמון המיוזע עסק בפרשנות של דברי הנשיא, ה-Order Flow בגרף ה-Footprint כבר הראה את האמת שעות לפני שהחדשות יצאו לאור. ה"פילים" לא חיכו לטלפון של טראמפ; הם זיהו את ספיגת המוכרים בנאסד"ק כשהוא נשק לרמות השפל של הבוקר והתחילו לאסוף סחורה בשקט.
אנבידיה וסנדיסק לא התרגשו מהנפט או ממיצרי הורמוז, הן פשוט המשיכו להראות עוצמה יחסית שזעקה לכל מי שיש לו עיניים לראות. אם אתה מסתכל רק על הקווים הצבעוניים שלך, פספסת את העובדה שהכסף הגדול הפסיק למכור טכנולוגיה עוד לפני שהנפט התחיל את הצלילה שלו.
זה לא היה "נס" וזה לא היה מקרי, זו הייתה תוצאה ישירה של זרימה סלקטיבית חוזרת למגזרי התקשורת והטכנולוגיה.
🐘 הפילוסופיה של הוויתור המנצח
מארק דאגלס, אחד האנשים שבאמת הבינו את הנפש שלנו, אמר פעם שהמאבק מפסיק להתקיים ברגע שהמצב המנטלי שלך לא מושפע מהתנהגות השוק.
הסוחר המתוסכל תמיד מושפע, כי הוא מהמר על היכולת של האגו שלו לנבא את העתיד במקום להגיב למה שקורה ממש מתחת לאף שלו. לוותר על הצורך "לדעת" מה יקרה בנאום הבא של ה-G7 זו לא חולשה, זו עוצמה עילאית שמפרידה בין אלו שתורמים כסף לאלה שאוספים אותו.
אתה לא צריך להיות גאון פוליטי כדי להבין שכאשר כל העולם נמצא בצד אחד של הסירה, היא עומדת להתהפך מי שנפל קופץ החוצה, מי שלא עובר לצד המאזן.
ההזדמנות האמיתית שלך אתמול לא הייתה בחיזוי מחיר הנפט, אלא בזיהוי הרגע שבו הפאניקה הפכה לדלק עבור הזינוק הבא של השוק. הפילים תמיד משאירים עקבות, אבל הם עושים את זה בתוך זרם הפקודות, לא בתוך הציוצים של כתבי הבית הלבן מחפשים כותרות מהירות.
🐘 אי של שפיות בתוך הכאוס
דמיין לעצמך עולם שבו תנודה של 35 דולר במחיר הנפט לא גורמת לך להילחץ כי אתה כבר מיושר עם כיוון ההליכה והיעד של הפילים. זה ההבדל בין להיות קורבן של הכותרות לבין להיות צופה שקט בזרם שבאמת מכתיב את המחירים בשוק הכי תחרותי בעולם.
השוק של 2026 הוא מקום מהיר ואכזרי, אבל חוקי ההיצע והביקוש של וויקוף נשארו יציבים.
השינוי שאתה מחפש לא נמצא בגרף של חמש דקות או באיזה מפת חום חדשה ונוצצת, אלא בשינוי התפיסה שלך לגבי מה זה בכלל אומר לסחור. אתמול חברת HIMS הראתה לנו ששווה לוותר על ה"זיוף" כדי לקבל את הדבר האמיתי, והשאלה היא מתי גם אתה תחליט לעשות את אותה הדיאטה או ליתר דיוק שינוי.
🐘 מקור הכוח על השלט
אז בפעם הבאה שאתה מרגיש את הדחף הבלתי נשלט הזה ללחוץ על כפתור ה"כניסה" חזק יותר רק כי העסקה הקודמת לא עבדה, תעצור רגע. תזכור את הסוללות הישנות בשלט של הטלוויזיה ואת המאמץ המיותר שלך לשכנע מכשיר מת לתפקד בעזרת כוח פיזי ותסכול מנטלי.
שום לחץ שבעולם לא יתקן קשר מנותק, ושום "תקווה" לא תהפוך כניסה גרועה לעסקה מנצחת רק כי אתה ממש רוצה שזה יקרה הפעם.
תניח את השלט בצד, תחליף את מקור הכוח שלך למשהו שבאמת מזיז את המציאות, ותראה איך המסך של חיי המסחר שלך סוף סוף נדלק. השוק נתן לנו אתמול מתנה של בהירות בתוך ים של פאניקה, עכשיו זה תורך להחליט אם אתה רוצה להפנים או להמשיך ללחוץ חזק על השלט.
יום מבורך
זהר ליבוביץ
🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ושיטת הפיל לליווי סוחרים
אמ;לק
השוק לא מחפש צודקים, הוא מחפש סוללות שעובדות. אתמול ראינו איך פאניקה של 120$ בנפט הופכת לדלק של עליות ברגע שהאגו והחדשות זזו הצידה לטובת הכסף הגדול. מי שנלחם בשלט ומסרב להחליף גישה נשאר מול מסך שחור. אל תהיה עקשן, לפעמים רק צריך להחליף סוללות.
סקירה יומית 6 במרץ - הפיצול במדדיםזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
הספליט במדדים, 6 במרץ 2026
עשור שלישי במסחר, גרם לי להבין שהשוק הוא לא אוסף של מספרים, אלא סיפור אהבה ישן ומפותל. לפעמים הסיפור הזה מרגיש כמו סרט אימה משנות העשרים, חשוך ומאיים עם צללים שרודפים אחרי התיק שלכם.
אבל אם תסתכלו על שילוט בלובי, תגלו שבאולם הקולנוע שליד מוקרנת דווקא קומדיה רומנטית מתקתקה. ביממה האחרונה קיבלנו את שני הסרטים האלה בכרטיס אחד, וזה בדיוק מה שיוצר את הבלבול שאתם מרגישים בבטן.
המדד של המניות הכבדות, הדאו ג'ונס, נראה כאילו הוא קיבל אגרוף הגון בבטן ואיבד כמעט 800 נקודות של ביטחון, עם כי מבט על המדד יראה מגמה יורדת נמכת עוד לפני.
הכותרות על הנפט שבוער במצרי הורמוז והמתיחות עם איראן צבעו את המסכים שלכם באדום של פאניקה ופחד מה שהוריד את מדד התחבורה והשינוע של הדאו, מה לעשות מחיר הנפט עולה עלויות השינוע בהתאם.
אבל בזמן שהדאו ג'ונס התממש, הנאסד"ק פשוט עמד שם עם חיוך קטן של נער מאוהב וסירב להיגרר לדרמה הזולה.
הפיצול הזה בין המדדים שלרוב עולים בצורה רוחבית יחד הוא לא תקלה טכנית, אלא רגע קסום של נוסטלגיה שבו הכסף הגדול מחליף בחזרה ידיים.
🐘 למה כולם בורחים מהבונקרים שבניתם?
במשך שבועות ראינו בעיות חפיר בענף התוכנה. רגע בו הכסף נע לחברות הקמעונאות הגדולות. הן הפכו להיות הממ״ד הבטוח שבו הכסף יכל לישון בשקט בזמן שהעולם בחוץ סוער.
וולמארט וקוסטקו הפכו למקלט של הכסף המפוחד, והסוחר האופטימי הרגיש שהוא מצא את חוף המבטחים שלו לעשור הקרוב, הוא שכח שלמדד נכנסים לרגע ואז חוזרים לחיים הרגילים.
השוק הוא מאהב הפכפך, וברגע שכולם הרגישו בטוחים בתוך הממ״ד, הוא פשוט החליט שהגיע זמן לצאת. אתמול ראינו מימוש כואב דווקא באותם מקומות "בטוחים", כאילו הכסף הגדול החליט שנגמר הזמן למשחקי הגנה.
וולמארט חטפה ירידה של 3% למטה, פתאום כל מי שחיפש שקט מצא את עצמו בלב סערה שלא הופיעה בתחזית, ככה זה כשאתה מצטרף מאוחר לחגיגה. זה הרגע שבו הסוחר הממוצע מתחיל להרהר בטעויות שלו, כשהוא לא מבין למה המבצר האישי שלו מתחיל להתפורר.
האמת היא שהפילים פשוט סיימו את הריקוד שלהם עם המניות האלה והם כבר מחפשים ריגוש חדש. הם למעשה מספרים לנו שהקימונאיות היו רק תחנת עצירה זמנית, מקום להחנות בו את הכסף לפני שהם יוצאים למסע הצטיידות מחודש.
🐘 הריקוד המוזר של חברות התוכנה
יש משהו רומנטי להפליא בדרך שבה מניות הטכנולוגיה התנהגו אתמול, כאילו הן ידעו סוד שכל השאר פספסו. הנפט זינק ב-8% לשיא של שנתיים, העולם מדבר על מלחמה במפרץ, והדאו ג'ונס נראה כמו זירת פשע כלכלית.
אבל חברות התוכנה כמו אינטואיט וסרוויס-נאו פשוט המשיכו לעלות לאחר מיני איסוף של השבועיים האחרונים שהיה ביטוי לחוזק יחסי בענף.
זהו סוג של מעבר חזרה לתוכנה, הפילים פשוט בודקים למי מאיתנו יש עדיין ביצים להחזיק. בקיצור טרנספורמציה שקטה ואלגנטית שמתרחשת ממש מתחת לאף של הכותרות והטילים והפצצות. הכסף נע למקום שבו אין צורך בנפט כדי לשמר רווחים, למקום שבו הענן הוא הגבול והבינה המלאכותית היא המנוע.
🐘 מה מסתתר מאחורי המספרים של דוח התעסוקה?
היום, ה-6 במרץ, אנחנו עומדים מול רגע של אמת שבו כל הסרטים הולכים להתערבב לכדי סצנה אחת מכרעת. דוח התעסוקה האמריקאי שחיכינו לו מתחילת השבוע, עומד להתפרסם בצהריים, וכל הסוחרים ברשת כבר מכינים את הממחטות או את הזיקוקים.
יש משהו נוסטלגי בציפייה הזאת למספר אחד שיקבע אם הריבית תמשיך להציק לנו בכיס או שתיתן לנו לנשום, לנו כמובן זה יכריע האם השקל פוגש את הקידומת 2 או נשאר חזק בטריטוריה של ה-3 פלוס.
אם תסתכלו לי בעיניים שראו כבר הכל, תבינו שהמספר עצמו הוא בכלל לא העניין המרכזי כאן. השאלה היא איך השוק יבחר לפרש את הנתונים האלה בתוך ההקשר של מניות התוכנה שסירבו לרדת לאחרונה.
אם נקבל נתונים "רעים" והנאסד"ק עדיין יחזיק מעמד, תדעו שהקומדיה הרומנטית שלנו הופכת ללהיט של מתמשך, עונת הצייד חזרה תפתח, נכון לכם להכין רשימות עבודה מראש.
ג'סי ליברמור אמר פעם שהשוק אף פעם לא טועה, אבל הדעות של אנשים לגביו הן אלה שטועות לעיתים קרובות. הוא הבין שמי שמנסה להתווכח עם הגרף סופו לקבל אגרוף מצלצל מהמציאות שאינה מבדילה בין טוב לרע.
היום זה הזמן להניח את הדעות שלנו בצד ופשוט להסתכל על הדרך שבה המחיר מעבד את הנתונים החדשים.
🐘 איך להפוך את התסכול להנאה צרופה?
אני יודע כמה זה מתסכל לראות את השוק בורח לכם מהידיים בדיוק כשיש לכם תוכנית עבודה מסודרת בראש.
תחושת התסכול בין הציפייה לתוצאה. התחושה הזאת שאתם תמיד צעד אחד מאחור היא הרעה החולה הכי גדולה של הסוחר המתחיל, שמה כבר הוא רצה? להרוויח בעקביות.
אבל הפתרון הוא לא לעבוד קשה יותר, אלא פשוט להתחיל לראות את היופי שבכאוס וללמוד לרקוד איתו. כשאנחנו מבינים שהפיצול בין המדדים הוא הזדמנות ולא הבעיה, אז מיקוד המבט שלנו עובר למקום הנכון.
אנחנו רק רוצים להיות בצד שבו הכסף הגדול בוחר להשקיע את מרצו. הניסיון שלי הוא לא נטל, הוא הכנפיים שמאפשרות לי לראות את התמונה הגדולה מעל העננים, הרבה פעמים באופן שהוא קצת שונה מהנפוץ.
תחשבו על החיוך שיעלה לכם על הפנים כשתוכלו לזהות את המעבר לתוכנה עוד לפני שזה הופך לשיחת היום. ההנאה הזאת מהגילוי, מהזווית החדשה והמפתיעה, היא הדלק האמיתי שמשאיר אותנו במקצוע הזה כל כך הרבה שנים.
זה לא רק הכסף, זה המשחק האינטלקטואלי שבו אנחנו מנסים לקרוא את המחשבות של הפילים הגדולים בשטח, בסוף כולנו ילדים קטנים שכל בוסט לאגו משאיר אותנו עוד ועוד במשחק הזה.
רק לא לשכוח שכמות גדולה מדי של בוסט אגו, יכולה לעוור חזרה את צלילות המחשבה.
🐘 המפה שלכם ליום הנוכחי
היום אנחנו לא מחפשים גיבורים, אנחנו מחפשים סימנים של עוצמה שקטה במקומות שכולם שכחו מהם לרגע. התמקדו בחברות התוכנה שמפגינות חוסן מול הירידות של הדאו, כי שם נטמנו הזרעים של הזינוק הבא.
השוק אולי נראה כמו סרט אימה בחלק מהפינות שלו, אבל בפינה שלכם אנחנו הולכים לכתוב סיפור אחר לגמרי. תנשמו את האוויר של הבוקר הזה, תרגישו את המתח הבריא באוויר ותזכרו שאתם נמצאים במקום הנכון.
הרווחיות היציבה היא לא חלום רחוק, היא תוצאה של סבלנות וזיהוי נכון של כיוון הרוח הכלכלית החדשה. אני כאן איתכם, צופה בריקוד הזה, אני נכון תמיד ללא מורא לחלוק עמכם את המחשבות שלי ולכוון בכל פעם שעולה בי תובנה חדשה.
הפילוסופיה שלי פשוטה: תעקבו אחרי העקבות, תהיו סבלניים ותנו לשוק לעשות את העבודה הקשה עבורכם. היום בצהריים המפה תהיה ברורה יותר מתמיד, ואנחנו נהיה שם כדי לאסוף את הזדמנויות שהפילים השאירו לנו.
המסחר הוא אמנות של הקשבה, ואני מזמין אתכם להקשיב למה שמניות התוכנה לוחשות לכם כבר מאתמול. שלושים שנה של מסחר הן שיר אהבה ארוך שאני עדיין לומד את פירוש המילים שלו בכל פעם מחדש.
נשתמע אחרי דוח התעסוקה. תזכרו תמיד שההבדל בין סוחר מתוסכל למקצוען הוא פשוט היכולת לראות את היופי שבתוך הכאוס הכללי.
שבת שלום
זהר ליבוביץ
🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ושיטת הפיל לליווי סוחרים
🐘 אמ;לק
בזמן שהדאו ג'ונס חטף אגרוף של 800 נקודות מהנפט, הנאסד"ק פשוט סירב להצטרף לדרמה ונשאר מחויך ורגוע. הכסף הגדול בורח עכשיו מה"ממ"ד" הצפוף של הקמעונאיות וחוזר בשקט לזרועות התוכנה, שם העוצמה האמיתית מחכה למי שלא נבהל מהכותרות. דוח התעסוקה של היום הוא רק התירוץ של הפילים לראות למי נשארה צלילות מחשבה בשביל לזהות את עונת הציד שנפתחת מחדש.
סקירה יומית 4 למרץ 2026. מעבר מצבים סלון ממ״ד, ממ״ד סלוןזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
מעברי מצבים סלון ממ״ד, 4 למרץ 2026
הדיסוננס הזה שבין סלון יוקרתי בריח של נרות בוטיק לבין הריח הקצת מעופש של קירות הבטון בממ"ד הוא הסיפור הכי גדול של התקופה הזו. אנחנו עוברים בשניות ממצב של "חיים את החלום" עם טכנולוגיה של קצה ויין טוב, למצב שבו דלת פלדה כבדה היא הדבר היחיד שמפריד בינינו לבין הכאוס שמשתולל בחוץ.
כשאתה יוצא מהחדר המוגן וחוזר לכורסה מפנקת, אתה מבין שהפער הזה הוא בדיוק מה שקורה לסוחר שרואה את המסך נצבע באדום ומרגיש שהממ״ד הפנימי שלו מתחיל לרעוד.
זה בכלל לא קשור למספרים היבשים שאתם רואים בחדשות המלחיצות בטלוויזיה. היה זה רגע באמצע יום המסחר שבו הכל הרגיש כאילו מישהו כיבה את האור בחדר וכולם התחילו להיתקע ברהיטים בחושך. הסיפור הזה על איראן והנפט שהחליט לטפס למעלה כאילו הוא מנסה להגיע גבוה יותר מהטילים, גרם לכולם להתנהג כמו ילד לחוץ שאיבד את אמא שלו בקניון.
הטבע שלכם פשוט מנסה להגן עליכם מסכנה דמיונית, בזמן שהסכנה האמיתית בכלל לא נמצאת שם על המסך. התחושה הזו שחייבים "לצאת מהר כי משהו עולה באש" היא בדיוק מה שגורם לאנשים למכור הכל בעיתוי הכי גרוע שיש.
ככה בדיוק זה עבד אתמול עד שעות הצהריים, בדיוק עד שכל המבוהלים סיימו למכור והשוק החליט לשנות כיוון ולהשאיר אותם מאחור.
🐘 מה באמת קורה מתחת למכסה המנוע של השוק?
יש קבוצה של חבר'ה שקונים בשקט מוחלט, והם החליטו שדווקא שהבלגן בשיאו זה הזמן הכי טוב לצאת לסיבוב קניות בסטייל. בזמן שחצי עולם רץ לקנות נפט יקר בגלל הפחד, הם הסתכלו על חברות התוכנה והבנקים והבינו שיש כאן הזדמנות שלא תחזור בקרוב.
הם לא נלחצו מהציוצים של הנשיא על אוניות מלחמה בים כי הם מבינים שהפחד הוא רק אורח זמני בבית שלכם.
העסקים האמיתיים שכולנו משתמשים בהם כל יום עדיין עובדים, מרוויחים ומייצרים ערך גם כשיש פיצוצים בחדשות. הטעות הכי גדולה שאתם יכולים לעשות היא לחשוב שהשוק הוא אויב שבא לגנוב לכם את האוכל מהצלחת.
השוק הוא בסך הכל שיקוף של המון אנשים לחוצים שפועלים מתוך תחושות בטן במקום מתוך רוגע והבנה עמוקה של המציאות.
ברגע שאתה מבין איך הלחץ הזה משפיע על ההמונים, אתה מתחיל לראות את היהלומים המסתתרים בתוך הבוץ. בואו נסתכל על העובדות שהתקשורת אוהבת לעטוף במילים מפחידות כדי למכר אתכם לעוד זמן צפייה ופרסומות.
העבודות הם שהמדד הראשי ירד פחות מאחוז, הנפט השתולל והשבבים חטפו מכה שגרמה לכולם לרעוד בכיסאות.
🐘 איך פועלים כמו מקצוענים בתוך הכאוס הזה?
מהצד זה הצחיק אותי, זה נראה כמו מישהו שהחליק על קליפת בננה ועושה סלטה באוויר, אבל נוחת בדיוק על הרגליים עם חיוך קטן על הפנים.
שוב העוצמה האמיתית לא נמצאה במה שירד, אלא בכל אותן חברות שסירבו לרדת למרות כל הדרמה של הצי האמריקאי. חברות התוכנה הגדולות הראו לנו שהכסף הגדול תמיד מחפש מקלט נוח ובטוח כשיש רעש של פיצוצים בחוץ.
העולם עדיין צריך תוכנה כדי לעבוד והוא עדיין צריך בנקים כדי להעביר כסף, לא משנה כמה מחיר הנפט ינסה להפחיד אותנו. התנועה הזו מהתחתית של הבוקר ועד להתאוששות של הצהריים היא "טביעת האצבע" הברורה של האנשים שמנהלים את המשחק באמת.
הם לא צריכים לצעוק ברשתות החברתיות כדי שנבין שהם כאן, הם פשוט קונים כל מה שאתם מוכרים להם בזול.
אתמול ראינו המון ״שעוני רולקס״ יוקרתיים נמכרים על הרצפה של הבורסה בניו יורק. המעבר של הכסף למניות התוכנה הוא לא מקרי, הוא מהלך טקטי של מי שמבין לאן העולם הזה באמת הולך. מי שלא מבין שהשוק עדיין בונה את הקומה הבאה שלו לאור מהפכת הבינה, ימשיך לחפש הסברים מיותרים לשאלה ״למה למכור שעון רולקס?״.
🐘 מה יקרה אם תמשיכו לנסות להיות צודקים במקום להרוויח?
התסכול שלכם נובע רק מהפער שבין המציאות בשטח לבין הציפיות שסיפרתם לעצמכם בראש לפני שהמסחר התחיל.
הסוד הגדול הוא להישאר יציב וכבד כמו פיל בזמן שכל השאר מתעופפים לכל עבר כמו עלים ברוח. הריקוד המטורף הזה מיום ליום הוא לא שיגעון, אלא אבולוציה טבעית של שוק שבונה את עצמו לשנים הבאות.
היום אנחנו נראה אם ההתאוששות של אתמול הייתה רק "נשימה של חולה אסתמה" או התחלה של גל עליות חדש.
אל תנסו לנחש מה יקרה, פשוט תהיו מוכנים להגיב למה שהמחיר יגיד לכם לעשות בלי ויכוחים מיותרים. כן גם היכולת לשבת על הידיים כשאין עסקה ברורה היא מיומנות חשובה שאתם יכולים לאמץ לעצמכם.
🐘 הדרך להפוך את הפחד לכוח שמניע אתכם קדימה
לפעמים הכסף הכי גדול נעשה דווקא כשאתם מחליטים לא לעשות כלום ולשמור על השקט הנפשי שלכם. תשמרו על הראש שלכם נקי מסיפורים מפחידים ועל המבט שלכם ממוקד בנקודות שבהן הכסף הגדול מחליט להזיז את המחט.
השוק יכול להישאר לא הגיוני הרבה זמן, יותר ממה שאתה יכול לגלות סבלנות ולהישאר עם כסף נזיל בחשבון, אל תריבו איתו.
ההזדמנויות הגדולות ביותר תמיד נולדות מתוך הכאוס הכי גדול, ומי ישמור על קור רוח הוא זה שיזכה בפרס בסוף. אתם לא סוחרים במניות או בנפט, אתם סוחרים באמונות שלכם לגבי מה שהולך לקרות בעולם מחר בבוקר.
אם האמונה שלכם מבוססת רק על פחד מהחדשות, התוצאות שלכם יהיו כואבות וזה מעגל שחייבים לפרוץ עכשיו.
לסגור את היום עם הקירות הכי חזקים שיש
הפאניקה הרגעית במיצרי הורמוז היא רק רעש רקע בדרך להשגת היעדים הכלכליים הארוכים והחשובים. תהיו גאים ביכולת שלכם לראות מעבר לערפל ולפעול מתוך הבנה עמוקה של איך הכסף באמת זז.
אנחנו כאן כדי לבנות עתיד יציב, צעד אחר צעד, בלי להיגרר אחרי כל גחמה של המון מפוחד ולחוץ.
המסחר הוא בסך הכל עוד כלי בדרך לחיים של חופש, ואני כאן כדי לוודא שאתם משתמשים בו נכון. תישנו טוב בלילה, כי תמיד מחכה מחר של יום חדש מלא הזדמנויות שאנחנו הולכים לקחת בשתי ידיים.
הפיל ממשיך לצעוד, השוק ממשיך לנשום, ואנחנו ממשיכים להרוויח מתוך הבנה ולא מתוך הימורים על כותרות.
יום מבורך
זהר ליבוביץ
🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ושיטת הפיל לליווי סוחרים
אמ;לק
הדיסוננס שבין הממ"ד לסלון הוא המגרש שבו הכסף הגדול עושה עליכם סיבוב; בזמן שההמון ברח בגלל כותרות על נפט ואיראן, ה"פילים" אספו בשקט מניות תוכנה ובנקים שנמכרו במחירי רצפה.
השוק אינו אויב אלא מראה של פחד, ומי שלומד לנטרל את ה"רעש" של ערוצי התבהלה מבין שהירידות האלו הן בסך הכל ניקוי אורוות הכרחי בדרך לבניית הקומה הבאה.
אל תנסו להיות צודקים מול הטילים, תישארו יציבים בממ"ד המנטלי שלכם ותנו לשוק לנשום בזמן שאתם מחכים להזדמנות.
האם הביטחון הוא המקלט הבטוח האולטימטיבי ל-2026?קרן הסל Invesco Aerospace & Defense (PPA) בולטת כמכשיר השקעה עמיד בעידן של סיכונים גיאופוליטיים מוגברים, עם נכסים מנוהלים בשווי של כ-8.24 מיליארד דולר ו-61 החזקות נכון לתחילת 2026. הקרן השיגה תשואה מרשימה של 60.67% בשנה האחרונה, תוך שהיא נסחרת קרוב לשיאי כל הזמנים, הנתמכת על ידי הוצאות ביטחון עולמיות שוברות שיאים העולות על 2.6 טריליון דולר וביקוש איתן לטכנולוגיות צבאיות מתקדמות. פוזיציות מובילות ב-Lockheed Martin, RTX, Boeing ו-Northrop Grumman מעניקות חשיפה לחברות בעלות צברי הזמנות אדירים וחוזים רב-שנתיים.
הסלמה בסכסוכים, מהתקיפות האחרונות במסגרת מבצע "אריה שואג" נגד מתקני הגרעין האיראניים ועד למלחמה המתמשכת באוקראינה, מדגישה את הצורך הקריטי בעליונות אווירית, הגנה מפני טילים ויכולות אסימטריות. המחויבות פורצת הדרך של נאט"ו להקצאת 5% מהתמ"ג להוצאות ביטחון עד שנת 2035, כולל עליות משמעותיות מגרמניה ומפולין, לצד בריתות כמו AUKUS ו-GCAP, מבטיחה נראות הכנסות לטווח ארוך עבור קבלני ביטחון אמריקאיים. רוחות גב מאקרו אלו מועצמות על ידי מדיניות פיסקאלית של ארה"ב כגון ה-OBBBA, הצופה הוצאות ביטחון שנתיות של למעלה מ-1 טריליון דולר.
החדשנות מעצבת מחדש את המגזר באמצעות נשק היפרסוני, חומרים מרוכבים בעלי מטריצה קרמית (CMCs) להגנה תרמית, נחילי כטב"מים אוטונומיים, חוסן בסייבר וארכיטקטורות חלל מבוזרות. למרות קשיים הנובעים מאינפלציה, מחסור בכוח אדם ומגבלות באספקה, מנגנוני התקשרות אדפטיביים ויוזמות טרנספורמציה דיגיטלית משפרים את הרווחיות. עם מאזנים חזקים והקצאת הון מושכלת בקרב ההחזקות המובילות, PPA מציעה למשקיעים חשיפה אסטרטגית למגזר העובר משינוי מחזורי לחיוני מבחינה מבנית.
סקירה יומית 3.3.2026 פחד שמתאדהזהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
פחד שמתאדה, 03 מרץ 2026
🐘 למה אנחנו תמיד מאיטים ליד התאונה?
תיזכר בעצמך לרגע בכביש המהיר כשבנתיב הנגדי יש בלגן של חלקי פלסטיק שבור וסירנות כחולות. המוח שלך, היצור העתיק הזה שרק רוצה לשרוד, פשוט מוכרח להטות את הראש ולראות מה קרה שם באמת.
למרות שהדרך שלך פנויה לחלוטין ואתה בכלל בדרך לפגישה חשובה, אתה מאט ויוצר פקק של סקרנות אנושית מיותרת.
התופעה הזאת היא בדיוק מה שקרה אתמול לכל מי שהחזיק עכבר מול המסכים בוול סטריט המיוזעת. בזמן שהכותרות בבלומברג צרחו על טילים בלב טהרן ועל הנהגה שנמחקה בלילה אחד, רוב האנשים שכחו להסתכל על הכביש שלהם.
הם בהו בתאונה הגיאופוליטית בנתיב הנגדי, בזמן שהמכוניות המהירות ביותר בשוק פשוט המשיכו לנסוע קדימה בלי להניד עפעף.
האינסטינקט הזה לעצור הכל ולהתמקד ברעש הוא מה שמפריד בין מקצוען ממוקד מסנן רעשים לבין חובבן מנוהל רעשים. אם תמשיך להאט בכל פעם שיש סירנה בחדשות, לעולם לא תגיע ליעד שהצבת לעצמך בתחילת הדרך המקצועית.
בטח שמת לב שהכסף הגדול לא עוצר להסתכל על הפיצוצים, הוא פשוט מנצל את העובדה שיש מי עסוקים בהם.
🐘 המאמץ לייצב את התיק
המאמץ הסיזיפי המושקע בכל יום מחדש כדי לייצר יציבות כלכלית. מרגיש לפעמים כאילו מישהו מנסה לבנות ארמון מפואר מחול דק בדיוק כשהגאות מתחילה לעלות במהירות גבוהה.
אתה משקיע שעות בתכנון הצריחים והחומות, תוך כדי שאתה עובד על הפרטים הקטנים רק כדי לגלות שאיזו כותרת על מיצר הורמוז שטפה לך את הכל ברגע.
הסיטואציה זאת לא גזירת גורל, זאת פשוט תוצאה של בנייה במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון. הרי הטבע של הגאות הוא לעלות, והטבע של החדשות הוא לייצר דרמה מזוקקת המושכת את תשומת הלב שלנו. מי שמנסה להילחם בגלים ימצא את עצמו תמיד רטוב, מותש ובלי ארמון בסוף היום.
אתמול ראינו איך הנפט קפץ מעל 71 דולר והפחיד את כל מי שחי על נרטיבים של פחד ישן. בזמן שהריטייל ברח למקלטים של מזומן, החבר'ה שיודעים לקרוא את המפה האמיתית ראו משהו אחר לגמרי מתחת לפני השטח. הם ראו שחברות התעשייה, אנרגיה ובראש הטכנולוגיה הגדולות בכלל לא מתרגשות מהתאונה בנתיב הנגדי.
🐘 אז איך בכל זאת בונים מבצר בתוך הגאות?
כדי לבנות משהו שיחזיק מעמד, אתה חייב להפסיק להתרגש מהמים המלחכים לך את הרגליים בכל בוקר מחדש.
הסוד הוא להבין שהגאות היא לא האויב שלך, היא פשוט חלק מהנוף שצריך לדעת להשתלב בתוכו בתבונה. בזמן שהמדדים הגדולים הראו חולשה מדומה בבוקר, הרוחב של השוק סיפר סיפור של עוצמה שקטה ומרשימה מאוד.
מניות התעשייה והשבבים התנהגו כאילו הן חסינות לאש, זה סימן חזק לכך שהכיוון האמיתי הוא למעלה.
אנשים מחפשים ביטחון בחדשות הכלכליות, אבל שם הם ימצאו רק חול טובעני וסיפורים שנועדו למכור עוד פרסומות. מי שרוצה באמת לבנות מבצר חייב ללמוד להסתכל על הדברים דרך השאלה ״מה מנסים להסתיר ממני?״ ולא על מה שהפה של הפרשנים אומר. רק כשאתה מבין את המבנה העמוק של מה שקורה, אתה מפסיק לפחד מכל גל קטן שמגיע.
🐘 מה יקרה כשתפסיק להסתכל הצידה?
דמיין לרגע איך היום שלך היה נראה אם היית פשוט מתעלם מהסירנות וממשיך לנסוע בנתיב הפנוי שלך. היית אולי רואה שפלאנטיר זינקה כי היא כלי עבודה אמיתי בעולם של מלחמות דיגיטליות, ולא בגלל מזל מקרי.
היית רואה שנתוני האינפלציה הדביקים הם רק עוד הזדמנות עבור השוק לנער את מי שלא בטוח בעצמו.
ההבדל בין סוחר מתוסכל לבין מי שמייצר תוצאות עקביות הוא היכולת להשאיר את העיניים על הכביש הראשי תמיד. ג'ייסי ליברמור אמר פעם שהכסף הגדול לא נמצא בקנייה או במכירה, אלא בהמתנה המחושבת והשקטה לקראת או בתוך הפוזיציה. כשאתה מפסיק להאט ליד התאונות של אחרים, אתה פתאום מגלה כמה מהר אתה יכול להתקדם אל היעדים שלך.
השוק של אתמול המשיך להוכיח שהחוסן נמצא בתוך הטכנולוגיה ולא בתוך הפחדים הגיאופוליטיים הישנים והמוכרים.
מי שהבין שהתקיפה באיראן היא רק רעש רקע, הצליח לראות את ההזדמנות המדהימה שהסתתרה בתוך המניות הקטנות והחזקות.
🐘 ההזדמנות מחכה בתוך השקט
בכל פעם שאתה מרגיש את הצורך לבדוק מה קרה בחדשות, תזכור שזה רק המוח שלך שמנסה להסיח את דעתך. הדרך לרווחיות יציבה עוברת דרך היכולת להתעלם מהצהוב של הכותרות ולהתמקד בלבן של העובדות בשטח עצמו.
השוק אתמול לא נפל כי הוא לא רצה ליפול, וזה המסר הכי חשוב שאתה יכול לקחת איתך היום.
אנחנו נמצאים בתקופה שבה הרעש הוא חזק מאי פעם, אבל כך גם האפשרויות למי שיודע לסנן אותו בחוכמה.
אל תהיה הנהג שיוצר פקק בגלל סקרנות, תהיה זה שעוקף את כולם בנתיב השמאלי עם חיוך קטן על השפתיים. בסוף היום, כשהגאות תרד, כולם יראו למי נשאר ארמון עומד ולמי נשארו רק סיפורים על מה שיכול היה להיות.
תזכור שהשוק תמיד מנסה למכור לך סיבות למה לא להיות בפנים, אבל המציאות חזקה מכל נרטיב של פחד זמני.
תבחר את הנתיב שלך, תנקה את המשקפיים מהאבק של החדשות, ותתחיל לראות את התנועה. זה לא קסם וזו לא מזל, זו פשוט מיומנות של ראיית המציאות כפי שהיא באמת, שאנחנו מפתחים בשיטת הפיל.
פורים שמח
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3
