אוניית נוסעים
אוניית נוסעים (passenger ship) היא אונייה המסיעה נוסעים בתנאי נוחות מיוחדים ומפליגה למרחקים ארוכים. מבחינים בשני סוגים של אוניות נוסעים: אוניית-קו (liner), המפליגה בקו אחד ובלוח זמנים קבוע מראש, ואוניית תענוגות (cruise ship, cruiser), הפוקדת נמלים רבים ומהווה כעין בית מלון צף המנעים את שהותם של הנוסעים.
השפעות סביבתיות ובריאותיות של תעשיית אוניות הנוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחום אוניות הנוסעים רואה צמיחה מתמדת בשנים האחרונות, אך עם צמיחה זו עולות דאגות רבות לגבי השפעתה על הסביבה והבריאות הציבורית. תעשיית אוניות הנוסעים מהווה מקור ראשי לזיהום של אוויר, מים וקרקע, ומהווה גורם פוטנציאלי לסיכון בריאותי לאדם לסביבה ולערי הנמלים. כדי להפחית את ההשפעות השליליות המתמשכות של תעשיית אוניות הנוסעים, יש צורך בהגברת הפיקוח והרגולציה על המגזר ובחיפוש אחר פתרונות טכנולוגיים להפחתת ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות השליליות של תעשיית אוניות הנוסעים.[1][2]
התמודדות עם מגפת הקורונה באוניות נוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנתים 2020 ו-2021 חווה ענף אוניות הנוסעים משבר חריג עקב מגפת הקורונה. בעקבות התפשטות המגפה באוניות נוסעים, כדוגמת המקרה באונייה דיימונד פרינסס בתחילת 2020, אוניות הנוסעים, שהיו תוספת נכבדה למגוון האטרקציות התיירותיות, מצאו עצמן מוחזקות בנמלים וללא פעילות תיירותית, כתוצאה מההגבלות והאילוצים שנקבעו על ידי ממשלות ורשויות ברחבי העולם, מה שהביא לנפילת שווי המניות של חברות האוניות. המאמצים להתאוששות ולהתאים את הענף למציאות החדשה הביאו לשינויים משמעותיים במדיניות, והתאמות בתוכניות התיירות שהן מציעות בכדי להפוך אותן לבריאות ובטוחות יותר.[3][4]
נגיף הקורונה (COVID-19) יכול להתפשט בקלות על אוניות נוסעים בשל השטח המוגבל, מה שמוביל לאירועי הדבקה רחבי היקף. כדי להתמודד עם התפרצות נגיף על אוניית נוסעים, יש לנקוט במספר אמצעים חיוניים: בידוד מידי של אנשים מאובחנים, הגבלת האורחים לתאיהם, צמצום המגעים בין האורחים לצוות וביצוע בדיקות מהירות ורגישות בהקדם האפשרי. ככל שאוניות הנוסעים ממשיכות לחדש את פעילותן, צעדים אלו נותרו חיוניים למניעת התפרצויות.[5][4]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לידיה בויד, Duke University ,Passenger Ships.
- sciencedirect ,Passenger Ship.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Josep Lloret, Arnau Carreño, Hrvoje Carić, Joan San, Lora E. Fleming, Environmental and human health impacts of cruise tourism: A review, Marine Pollution Bulletin 173, 2021-12-01, עמ' 112979 doi: 10.1016/j.marpolbul.2021.112979
- ^ Toscano, D., and F. Murena., Atmospheric ship emissions in ports: A review. Correlation with data of ship traffic., Atmospheric Environment: X 4, 2019, עמ' 100050
- ^ Ana Lucia Rodrigues da Silva, An overview of the impact of COVID-19 on the cruise industry with considerations for Florida, Transportation Research Interdisciplinary Perspectives 10, 2021-06-01, עמ' 100391 doi: 10.1016/j.trip.2021.100391
- ^ 1 2 Joacim Rocklöv, Henrik Sjödin, Annelies Wilder-Smith, COVID-19 outbreak on the Diamond Princess cruise ship: estimating the epidemic potential and effectiveness of public health countermeasures, academic.oup.com, 2020
- ^ Kathryn S. Willebrand, Lauren Pischel, Amyn A. Malik, Samuel M. Jenness, Saad B. Omer, A review of COVID-19 transmission dynamics and clinical outcomes on cruise ships worldwide, January to October 2020, Eurosurveillance 27, 2022-01-06, עמ' 2002113 doi: 10.2807/1560-7917.ES.2022.27.1.2002113
